על שקרים ואתיקה: מה יהיה גורלו של אורן חזן בכנסת?

לו 119 איש היו מקבלים את הסמכות לערער על רצון הבוחר, היינו מתדרדרים במהרה לעריצות הרוב על המיעוט. לא כך בדמוקרטיה, לא כך במערכת שלטון המבוססת על רצון העם. 

מה כן אפשר לעשות עם ח״כ חזן? זו בעיה. ח״כ מיקי רוזנטל החל מהלך בכנסת הקודמת, על פיו תקנון הכנסת יורחב בפרק העוסק באתיקה. המהלך כוון לנושא הקשרים עם לוביסטים, חשיפת אינטרסים עסקיים ועוד. אולם גם אז, אין אפשרות להחיל את האתיקה בדיעבד ועל התנהגות לא-אתית מחוץ לגבולות ישראל. 

חזן, כך על פי התחקיר של עמית סגל בחדשות ערוץ 2, צרך סמים קשים, ארגן זונות לאורחי הקזינו שניהל ושיקר לציבור הישראלי כשסיפר שלא היה מנהל הקזינו, אלא רק ״פרויקטור״ לבניית המלון הקשור בקזינו. הכל התרחש לכאורה לפני מארס 2015, לפני שחזן נבחר לכנסת. 

השאלה היא, מה עושים עם חבר כנסת שמבייש את בית המחוקקים. חבר כנסת שרק לפני כמה ימים, בדיון הראשון של ועדת הכספים, מצא לנכון להטיף לשאר חברי הוועדה (גפני, מרגלית, יחימוביץ׳ ועוד) על כך שהחליטו לדון בנושא הגז מבלי שהם (לדעתו) מבינים בתחום. שמדבר בגסות בערבית לח״כ עיסוואי פריג׳ ושמתהלך בכנסת כאילו הייתה הבית שלו, הקזינו שלו, תיאטרון האימה הפרטי שלו.

יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין מיהר אתמול להודיע למזכירות הכנסת שלא לשבץ את חזן לניהול מליאת הכנסת, בתפקידו כסגן יו״ר הכנסת. אך כיצד מדיחים אותו מחברותיו בוועדות? למרות שחלפו חודשים מאז נבחרה הכנסת ה- 20, ועדת האתיקה של הכנסת טרם כוננה (נכון לאתמול) וספק אם ועדה זו מוסמכת לדון במעשי חבר הכנסת בתקופה של טרום היבחרו.

דבר אחד נותר בידיהם של חברי הכנסת, ושל חבריו לסיעת הליכוד, וגם בידי אנשי ועדת האתיקה (לכשתכונן): הם מוזמנים לדון בעובדה שמיום היבחרו,  חזן מכחיש את כל מה שמתפרסם עליו. הכל עורבא פרח, כלום לא קרה. כך אמר בכל רשתות הרדיו אתמול בבוקר, ולא שכח בדרך גם להאשים את זהבה גלאון במשהו, איכשהו, העיקר להסיט את אש. 

ועדת האתיקה צריכה לדון בעצם אי אמירת האמת. בהווה. חזן מטעה את הציבור, מאיים על עיתונאים (כולל על החתומה כאן) ומניח שאפשר להונות את כולם, כל הזמן. על זה אפשר לדון כבר עכשיו - על האמינות שלו בימים אלה.  גם זה חוסר אתיקה.

הפרשה תופסת את הליכוד במצב לא נוח. בלי האצבע האחת של חזן (ונניח שהם מייבשים אותו בתפקידו בכנסת, אך חזן לא מתפטר), הרוב הקואליציוני יורד ל- 60 אל מול 59. ובכן: זה עדיין רוב וזה המצב המונח לפתחם.