שקט מתעתע: הטרור היהודי עשוי להביא להתלקחות גדולה בגדה

חמאס קרא אתמול שוב לפתוח ב"עימות חזיתי" עם ישראל. תנועת הפתח פרסמה קריאה לתושבים פלסטיניים להצטרף ל"ועדות שמירה עממיות" המוקמות בכפרים בגדה, כדי להישמר מפני מה שהם מגדירים "תוקפנות המתנחלים".
 

לפי שעה אין היענות גדולה, בוודאי לא לקריאת החמאס. הרשות הפלסטינית אובדת עצות ואינה יודעת מה לעשות. היא מבינה שתחת שלטונו של בנימין נתניהו, בוודאי כל עוד הוא נתמך בידי הקואליציה שאבן הראשה שלה הוא הבית היהודי, אין סיכוי לקידום תהליך השלום אפילו לא במילימטר. הרשות מאוכזבת מתגובת הקהילה הבינלאומית, בראשות צרפת, שלא מקדמת את הנןשא במועצת הביטחון, ומארה"ב, השקועה במאבק מבית (בגיבוי ראש הממשלה נתניהו) על הסכם הגרעין. וברקע הדברים, האפשרות שמחמוד עבאס (אבו מאזן) יממש את איומיו ויפרוש בעוד כמה חודשים.
 

בשבוע שעבר החליט הקבינט על שורה של צעדים להגברת המאבק נגד הטרור היהודי. הוצא כבר צו מעצר מנהלי אחד. היום יתקיימו דיונים בבתי משפט על הארכת מעצרם של עוד שני פעילים מרכזיים בחשד למעורבות במעשי טרור יהודי, כולל בהצתת כנסיית הלחם והדגים בכינרת. אחד העצורים הנחקרים הוא מאיר אטינגר, שבשב"כ רואים בו כמנהיג ההתארגנות החדשה, קבוצה ללא שם, שפעלה בשולי נוער הגבעות ותג מחיר, וכעת קוראת למרד בשלטון.
 

יהיה מעניין אם גם נגדו יוצא צו מעצר מנהלי, בהיעדר יכולת לתרגם מידע מודיעיני לראיות קבילות בבית משפט. על הפרק גם התלונה שהגישו ליועץ המשפטי לממשלה ובמשטרה ראשי הכנסיות בישראל, בגיבוי הוותיקן, על הסתה נגד מנהיג ארגון להב"ה, בנצי גופשטיין, שהצדיק בדיון פומבי בשבוע שעבר הצתת כנסיות. מאז שנשא את דבריו עדיין לא ננקטו נגדו צעדים גלויים.
 

האמירות הנוקבות בגנות הטרור, המלוות בצעדים השונים, הן בבחינת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, של הקבינט, מערכת הביטחון והשב"כ, אבל הן עדיין לא מעידות על נחישות גבוהה. נראה שגם הציבור הישראלי, רובו ככולו, לאחר הזעזוע הראשון, עובר לסדר היום ומנמנם לו בחום אוגוסט, ומתייחס באדישות למציאות שבה כל אירוע מדרדר את החברה לשפל חדש.
 

שיתוף הפעולה בין מנגנוני הביטחון של הרשות לאלה של ישראל נמשך וגם הוא תורם לתחושה שהכל יעבור. האזהרות, כמו אלה שבמאמר זה, הן כמו זעקות השווא "זאב זאב". אלא שבסופו של דבר הזאב עלול להופיע, ואז באמת תהיה התלקחות גדולה.