קופסת סרדיניה: הבריחה לאי החלומות הפרטי שלי

 י שם מעבר לקשת, בין אירופה לאפריקה, בין מזרח למערב, מחכה לי סרדיניה. מעולם לא הייתי בסרדיניה, ולבושתי - יש חשש קל שאם אתבקש לשרטט אותה על המפה, אתבלבל בינה ובין שכנתה הצרפתית, קורסיקה,

אבל סרדיניה היא שלי, ממתינה לי מעבר לקצף הגלים בניחוחות של מאכלי ים שבושלו בשמן זית, עם יין לבן צונן שבשתי הכוסות הראשונות טעמו עדיין גס, עם לחם כפרי שיש צורך להתאמץ כדי לבצוע ממנו ועם נשים שיודעות להעריך גבר שיודע לבצוע אותו, לטבול ברוטב העגבניות שמכסה את הדג, ללגום מכוס היין שלו ואז לגלגל לעצמו סיגריה ולשלוח אליהן חיוך מנומס. הו כן, הנשים בסרדיניה מעדיפות גברים כאלה, הרבה יותר מאותם דוגמני חדר־הכושר, בעלי הריבועים בבטן שמקפידים על מזונותיהם כאילו היו דוגמנית אנורקטית ושכפות ידיהם משוחות תמיד בקרם ריחני.