לא כמו באמריקה: ישראל מפסידה במלחמה בהסתה באינטרנט

איפה הגברת לינץ' שלנו כאשר הערבים של נתניהו נוהרים לקלפיות והגיס החמישי של ליברמן משתלט על הכנסת. משרד המשפטים של השרה איילת שקד איננו מטפל לא בראשי הדג ולא בדגי הרקק. עוד סיפרה לינץ' באותה פגישה כי בעקבות גלישת אלימות דאע"ש לאירופה וארצות הברית גאה בארצות הברית גל גדול של הסתה וכי היא "לא תהסס לטפל בהם באמצעות החוק".
 

בצד הגיס החמישי הנוהר וטפטוף האין אמונה בערבים, יש לממשלת הימין המלבין הרשמי של חטאי ההסתה והוא הפסוק "רוב הערבים רוצים לחיות בשקט". הקוקטייל הרעיל הזה קיבע בתודעה הקולקטיבית חומת ניכור של חשדנות ועוינות, ועכשיו לך תחפש את החברים שלך. במקום חברים מצאתי את הד"ר מרדכי קידר, יושב מול ירון לונדון ובתערובת של בוז וחימה שופך אש וגופרית על העובדה שהגברת לינץ' מאיימת לטפל דווקא במי שמסית נגדם ברוח מדיניות אובמה, שמפריד בין האסלאם כדת ובין רצחנות כנופיות הטרור שפועלות בשמו.

קידר, סא"ל במיל', מזרחן, חובש כיפה ומרצה בבר־אילן, הסביר פעם שלמען הסדר הטוב בישראל, "הדבר היחיד שיכול להרתיע מחבלים, כמו אלה שחטפו את הילדים והרגו אותם, הוא הידיעה שהאחות שלהם או אמא שלהם תיאנס". באשר למנהיגות הטרור הפלסטיני הבהיר ש"הדבר היחיד שמרתיע זה איום על הקשר שבין ראשיהם לבין כתפיהם". "ירושלים", הסביר פעם קידר (בערבית צחה יש לציין) "לא הייתה אף פעם שום בירה של שום דבר שקשור לעולם הערבי או המוסלמי". זו אולי לא הסתה גלויה, אבל זו בהחלט אמירה תומכת הסתה. 
 

עו"ד אורי פינצ'וק, נציג האגודה לזכויות האזרח, התריע כבר ב־2006 כי "הסתה לגזענות מצד אנשי מפתח בציבוריות הישראלית היא תופעה רחבת היקף" וכי "רבו התייחסויות והתבטאויות פומביות המבטאות יחס סטריאוטיפי שלילי, ואף גזעני, כלפי ערבים. בתקופה זו נעשו התייחסויות כאלה רווחות יותר ונחזו כלגיטימיות יותר ונשמעו גם מצד אישי ציבור". את ההסתה כחלק מהחינוך הימני קיצוני החל בשנות ה־80 הרב כהנא שהוצא מחוץ לחוק. היום, כאשר כהנא צדק, ההסתה היא אורח חיים. ואיפה הגברת לינץ' כשצריכים אותה?