ביום מן הימים בשנת 2323 יבחן היסטוריון שעבודת הדוקטור שלו מתמקדת בתולדות מדינת ישראל בתחילת המאה ה־21 ערך דיגיטלי עתיק יומין - ויקיפדיה. הדוקטורנט יגלה כי בשנים 2019־2023 ניהלה מדינת ישראל ארבעה מבצעים צבאיים בעזה - חגורה שחורה, שומר החומות, עלות השחר, מגן וחץ. אבל אם יבקש לדעת מי הם ראשי המדינה שבתקופת כהונתם נערכו המבצעים, יצטרך לחקור ולהצליב מידע. ויקיפדיה מונה את שמותיהם הפיוטיים של מבצעי צה"ל, בלי להזכיר את שמות הפוליטיקאים.

לשכת נתניהו: "הג'יהאד האסלאמי ישלם מחיר כבד, המערכה תימשך ככל שיידרש"
ישראל כ"ץ בהתבטאות מפתיעה: "הממשלה הקודמת פעלה נכון"

כששוחחתי השבוע, ביום תחילת המבצע, עם ח"כ בעל ניסיון צבאי עשיר על דרך קבלת ההחלטות, אף הוא התקשה להיזכר ברגע הראשון מי כיהן כראש ממשלה בימי המבצע הקודם, ולא בכדי: לא לפוליטיקאים הקרדיט.

שלוש מערכות ניהלה מדינת ישראל בארבע שנות משבר פוליטי עמוק: נובמבר 2019, חגורה שחורה; מאי 2021, שומר החומות; אוגוסט 2022, עלות השחר. שלושתן נגד ראשי הג'יהאד האסלאמי, שתיים מתוכן נפתחו בסיכולים ממוקדים. ובאשר למעמדם ומצבם של ראשי המערכת הפוליטית, אף מבצע לא העלה ולא הוריד.

חגורה שחורה. המבצע התנהל בימי ממשלת מעבר בראשות בנימין נתניהו. הבחירות בספטמבר 2019, חודשיים קודם לכן, הסתיימו בתיקו והנשיא דאז רובי ריבלין הציע פשרה: ראשי כחול לבן יוותרו על פסילת נתניהו, ונתניהו יסכים לממשלת אחדות עם רוטציה. בניגוד לאגדה העירונית שלפיה המשבר הפוליטי שלנו הוא תולדה של ההתעקשות "רק לא ביבי", בני גנץ ויאיר לפיד דווקא הסכימו. מי שמסמס את הפשרה היה נתניהו, שסירב בתוקף לנהל מו"מ קואליציוני בין שתי הסיעות הגדולות - כחול לבן, שמנתה אז 33 מנדטים, והליכוד, שמנתה 32, מה שהעניק בסיס מוצק של 65. רק עם הבלוק, קבע נתניהו - והתעקש על הגוש עם הסיעות החרדיות.

המבצע בעזה לא שינה דבר וחצי דבר. הממשלה לא קמה, ובבחירות שנערכו במרץ 2020 נתניהו לא הצליח לקושש קולות נוספים בקלפי בעקבות המבצע הצבאי.

שומר החומות. ב־5 במאי 2021 קיבל יאיר לפיד מהנשיא מנדט להרכיב ממשלה ופתח במגעים עם הסיעות בכנסת (כי בינתיים הממשלה שוב נפלה ושוב הלכנו לבחירות). אבל כעבור פחות משבוע, ביום ירושלים, החל ירי רקטות מסיבי על עוטף עזה ואשקלון. נתניהו, שכיהן עדיין כראש ממשלה, הורה לפתוח במבצע שומר החומות. במערכת הפוליטית סברו כי תם ונשלם, נסתם הגולל על האפשרות להקים קואליציה בראשות לפיד או בהשתתפותו, אבל יו"ר יש עתיד לא הרים ידיים והסתבר כי צדק: עם תום המבצע חזר המצב הפוליטי לקדמותו, המגעים התקדמו וביוני הושבעה ממשלת בנט.

עלות השחר. בסוף יוני 2022 סיכמו נפתלי בנט ולפיד על פיזור הכנסת. באוגוסט אותה השנה, כשלפיד יושב על כס ראש הממשלה ובעקבות ירי הרקטות על ערי ויישובי הדרום, ביצע צה"ל סיכולים ממוקדים של ראשי הג'יהאד האסלאמי וניהל מבצע צבאי שארך שלושה ימים. הצלחת המבצע לא הביאה ללפיד ולו קול אחד בבחירות בנובמבר. התוצאות ידועות.

צבאות המחאה

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הצליח ביום פתיחת מגן וחץ להצחיק את המדינה כשניכס לעצמו את הקרדיט ואמר שהמבצע בזכותו. אז אמר. לשון החוק (חוק יסוד "הממשלה") מחייבת בעיקרון את אישור הקבינט כדי לצאת למלחמה. בלי להתעמק בהבדלים סמנטיים בין "מלחמה" ל"מבצע צבאי", הנוהל שהתקבע הוא שהקבינט מסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל החלטות, לתת הוראות לצה"ל ולקבוע את התזמון הסופי של הפעולה. זה בדיוק מה שקרה אף הפעם.

זאת ועוד, מיותר לציין שאין חיה כזאת - פורום פוליטי סגור לתקשורת. שכן, הפוליטיקאים ישגרו מסרונים, אם מישיבת הסיעה ואם מישיבת הקבינט, מהסיבה הפשוטה: מי שיתמהמה, יריבו יקדים וידליף, קל וחומר כשנמנים עם חברי הקבינט שני נערים מתבגרים, בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שמנהלים תחרות מתמדת על התואר "גבר־גבר". מן הסתם, נתניהו צחק כל הדרך אל המבצע למשמע איומיו של בן גביר. הוא ידע את מה שבן גביר לא ידע ולא היה עליו לדעת. כדי שלא ירוץ לספר למצביעים.

התעקשותו של בן גביר על הקרדיט מעלה חיוך. הציבור הישראלי אומנם נוטה מפעם לפעם להתפתות לאשליות, אם לאשליית שלום עכשיו תמורת שטחים (שלנו) ואם לאשליית ביטחון אישי ומשילות ופתרון עכשיו. אך קסמי שווא מתפוגגים עם הזמן. לעומת זאת נוצרה תודעה לאומית ברורה ובה הקרדיט ניתן לצה"ל ורק לצה"ל, זה שנים רבות. הציבור מייחס הצלחות, אם במלחמה ואם במבצע, לחיילי צה"ל ולמפקדיו. לא לראשי ממשלה, לא לשרי ביטחון וכל שכן, לא לשר הטיקטוק.

מאז מלחמת ששת הימים, אם ראשי המדינה כבר מזוהים עם מלחמה - הדבר הוא לחובתם ולא לזכותם. בזיכרון הלאומי גולדה מאיר נושאת באמתחתה אחריות על חוסר הערנות של המערכת הפוליטית ערב מלחמת יום כיפור, ומנחם בגין על הקורבנות שספגנו במלחמת לבנון הראשונה. ואילו מלחמת לבנון השנייה לא תרמה ולו במקצת לחיזוק מעמדו הפוליטי של אהוד אולמרט.

על כן טועים מי ממתנגדי נתניהו שסוברים כי הוא פתח במבצע כדי לעצב את ממשלתו ולהשקיט את המחאה. וכן טועים תומכיו הסבורים כי בא לבנימין גואל שיסיר ממנו את הרעה של המפגינים, את האיומים של בן גביר וסמוטריץ', ואת התגובות הקשות על סעיפי התקציב המסתמנים. בתום המבצע תחזור המציאות המורכבת שלנו לקדמותה. וחוזר חלילה.

דבר אחד ברור. שר הביטחון אולי לא יקטוף את פירות ההצלחה לכשיחזור השקט, אך לא ניתן היה לנהל את המערכה בלעדיו. רק לחשוב איפה היינו עלולים למצוא את עצמנו בימים אלה, אלמלא יצאו 630 אלף אזרחים לרחובות בלילה שבו הודיע נתניהו על כוונתו לפטר את יואב גלנט. כיצד הממשלה הייתה מתמודדת עם ההסלמה בעזה כשיחסי האמון עם דרג הפיקוד בשפל, במשרד הביטחון אין בעל בית ושני נערים מתבגרים נדחפים לזירה, להוטים לשחק בחיילי צעצוע. לחשוב ולהצטמרר.

מחאת ההמונים אינה רשומה על שם האופוזיציה, כפי שמבצעי צה"ל אינם רשומים על שם ראשי ממשלה מכהנים. ההמון המפגין, הצבא הלא חמוש של האזרחים, אפשר להפעיל את צבא העם.

מאבק לא כשר

השבוע סיפק יו"ר ועדת הכספים של הכנסת משה גפני הוכחה ניצחת לכל מי שטוען שבד"צים למיניהם זה לא על הקפדת יתר בסוגיות הכשרות, אלא על כסף ופוליטיקה. מי שקורא להטיל ספק בכשרותה של מאפייה זו או אחרת, משום שיו"ר הדירקטוריון שלה השתתף בהפגנה פוליטית, אינו מותיר מקום להתחבט בשאלה. הקשר בין תמיכתו של עמר בר־לב בגיוס תלמידי ישיבות לבין כשרות החלות והעוגות של אנג׳ל, הוא כמו הזיקה של מאי גולן למאבק על זכויות נשים.

אבל זו לא רק הכשרות. גפני ודרעי (שהצטרף לדרישה להחרים את המאפייה) יצרו תקדים. לא כל 17 המנדטים של יהדות התורה וש"ס כפופים למרותם של ראשי הקהילות ומצייתים לכל הנחיה דוגמת ההנחיה להחרים מאפייה מסוימת. ובכל זאת מדובר במגזר לא מבוטל שבחלקו הגדול תלוי כלכלית וחברתית בהנהגה הרוחנית והפוליטית. כעת מבקש גפני להשתמש בציבור שסר למרות ההנהגה, בתור בשר תותחים במרד צרכנים פוליטי.

כאן טמון ההבדל המהותי בין הגישה החרדית השמרנית לגישת הציונות הדתית (לא של המפלגה של סמוטריץ', הכוונה לציונות הדתית הקלאסית). חובש כיפה סרוגה לא שואל את הרב למי להצביע ובוודאי לא יחרים מאפייה בגלל עמדתו הפוליטית של הדירקטור. אצל מצביע חרדי ליטאי אין הפרדה.

לכל בר דעת ברור שיוזמה כזאת לא נגמרת בעמר בר־לב. הדרישה ליישר קו עם עמדתה הפוליטית של הנהגה רבנית ליטאית תופנה גם כלפי מנהל זוטר ואף מוכר. אנשי גפני ומשגיחי הישיבות של הזרם הליטאי יעקבו אחרי דפי הפייסבוק של העובדים. מי שהתבטא נגד חוק הגיוס או נגד הקצאת מאות מיליונים למוסדות לימוד ללא לימודי ליב"ה, יפוטר. אחרת, החברה תסתכן בחרם. האינקוויזיציה זה כאן.