כשראיתי את ארי הרו, עד המדינה, דומע על דוכן העדים, חשבתי לעצמי שמה שעוללו לו גורמים במערכת אכיפת החוק - יכול לקרות לכל אחד. ייתכן שאני חושד בכשרים, אבל האם ייתכן שחוקריו של הרו ידעו מה יש בטלפון שלו עוד לפני שהוא מסר להם אותו מרצונו? זאת לפי הפרסומים על כך שישנו חשד שהם השתילו תוכנת ריגול, שלא כדין, במכשירו. מה שהיה עשוי ללמד אותם, כך אני מניח, שיש בו הקלטות של שיחות בין ראש הממשלה והמו"ל של “ידיעות אחרונות".
החוקרים לא יכולים היו, מטעמים ברורים, לגלות שהם יודעים לכאורה על ההקלטות, ולכן לא מן הנמנע שהרו זומן לחקירה כדי לחלץ ממנו “הסכמה" לחדור למכשירו. הסכמה זאת ניתנה – ושוב, זאת ספקולציה שלי - לאחר שהוסבר להרו שהחוקרים יודעים על עבירות פליליות שהוא, כביכול, ביצע. הרו המבוהל מיהר להסכים לחדירה למכשיר שלו, וכך השיגו החוקרים את הלגיטימציה, לכאורה, לשים יד על ההקלטות מבלי שמעשיהם הנפשעים ייחשפו. פשוט מפחיד.
אבל בכך לא תם הסיפור. כל רכושו של הרו הוקפא בידי החוקרים כדי לקדם, כביכול, את החקירה באישומים נגדו. הרו האומלל נותר חסר כל. במצב זה, החוקרים לא התקשו לשכנע אותו להיות מעין “עד מדינה". אני שם את המילים במירכאות כיוון שהחוק מגדיר כך עד מדינה: “שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה". הרו לא עונה להגדרה זו.
הוא לא היה שותף לעבירה שביצע, כביכול, נתניהו. דא עקא, פרקליטות המדינה השכילה לעקוף מגבלה זאת בכך שהיא הציעה לו “טובת הנאה" מסוג אחר. להרו לא הייתה כל ברירה. הוא חתם על ההסכם שהוכתב לו בידי החוקרים.
בשלב הזה, לאחר שהניצוד היה בידיהם, ביקשו החוקרים לדעת מה יש להרו “למכור" להם. הם לא ביקשו לחקור עבירה קונקרטית. הם יצאו ל"מסע דיג". הם רצו בראשו של נתניהו. זה היה ברור להרו, למן הרגע הראשון, כמו גם לכל “עדי המדינה" האחרים. הרו סיפר על כך, בקול חנוק מדמעות, בבית המשפט.
לא מכבר סיפר אחד ממקבלי ההדלפות הראשיים של הפרקליטות שלא יהיה הסדר טיעון, לטענתו, מבלי שנתניהו יסכים לפרוש מהחיים הציבוריים. זה מה שהיה מונח על השולחן, לדבריו, למן היום הראשון של החקירות. כלומר, תכליתה של החקירה הייתה אחת ויחידה: פגיעה במעמדו של נתניהו; למעשה, ביכולתו לעמוד בראש המחנה הענק שתומך בו.
בסופו של דבר, משהו השתבש למי שרצה ב"תוצאה ציבורית". בפרקליטות המדינה פשוט לא שיערו כנראה שנתניהו לא יירתע מפני המבקשים את “ראשו". כתב האישום המופרך, המלא בחורים, שרשלנות מנסחיו מבצבצת מכל צעד ושעל, לא ימלא את הייעוד שחזו לו אלה שעומדים מאחוריו. חבל שיש לחזור על הדברים, עד לזרא, שוב ושוב, דווקא בימים אלה.