ביום רביעי הבא בשעה 11:30 זה יקרה. 120 חברי כנסת יתכנסו מאחורי הפרגוד ויצביעו בכמה מעטפות לנציגים בוועדה לבחירת שופטים, דיינים וקאדים. הסיפור הגדול כמובן הוא של הנציגים בוועדה לבחירת שופטים: האם תהיה נציגות מוסכמת של נציג מטעם הקואליציה ונציג מטעם האופוזיציה או שמא יופר האיזון?
הישג ללפיד: גנץ ומיכאלי הסירו את מועמדיהם לוועדה לבחירת שופטים
בהקשר זה חשוב להזכיר כי היו מקרים בו נציג הקואליציה המועדף כלל לא נבחר, כמו במקרה אורלי לוי-אבקסיס למשל. כזכור, לוי גברה על חכ"ל קרן ברק בתוך סיעת הליכוד, אך הפסידה בהצבעה הכללית, כאשר חה"כ שמחה רוטמן נבחר על חשבונה כנציג בוועדה לבחירת שופטים.
במקרה אחר, נציג האופוזיציה בשנת 2009, חכ"ל אורי אריאל, נבחר על חודו של קול בזכות תמיכת הקואליציה, וגבר על חכ"ל רוני בר און שאמור היה להיות נציג האופוזיציה.
בתוך כך, יש לציין גם כי מאז תיקון חוק סער, שקבע כי נדרש רוב של שבעה מתוך 11 למינוי שופטים, ישנה זכות וטו לשופטי העליון (שלושה בסך הכל), ובלעדיהם לא ניתן למנות. זוהי, למעשה, הסיבה שהובילה את לוין לטעון כי אין משמעות לזהות חברי ההרכב כל עוד לא מבוצע שינוי באופי הרכב הוועדה.
עבור השופטים, לעומת זאת, זה בהחלט משנה. גם כאשר לא מדברים על כך, צריך לזכור כי גם הם יודעים לפעול בסחר ובממכר הנדרש לקדם דילים כאלו ואחרים ואת השופטים הרצויים. ההוכחה לכך הייתה דווקא כאשר אפי נוה הפר את הדיל המסורתי בין לשכת עורכי הדין לשופטים, חבר לשרה לשעבר איילת שקד, ואפשר לה בתוך "קודש הקודשים" למנות שופטים מההתיישבות, וכאלה בעלי תפיסה שמרנית.
מעל לכל מרחפת גם זהותו של נשיא בית המשפט העליון בקואליציה, כאשר בשלב זה נרשמת התנגדות למינוי הטבעי של יצחק עמית המיועד, אך נראה כי בעת הזו לא ניתן יהיה לשנות זאת, בניגוד לשינוי חוק הסניורטי בעבר שאפשר את המינוי של השופט אשר גרוניס לנשיא.
הפוליטיקאים, כאמור, אוהבים להתערב במינוי השופטים, וכנראה שאין זה סוד שגם השופטים ישמחו לראות פוליטיקאים שיהיו יותר נוחים עבורם, וכך למעשה, בניגוד לנאומים הביקורתיים של הנשיאה חיות נגד יוזמות החקיקה, היא, כמו גם גם לפיד ואלהרר, תלויים באיש אחד שלא ברור האם יעמוד בדבריו. לאיש הזה קוראים בנימין נתניהו.