נכון, השמש זרחה גם למחרת ההצבעה בכנסת על צמצום עילת הסבירות, אבל היא זרחה בעצב על מדינה אחרת. כן, השמש זורחת גם בדיקטטורות.
מלבד חוקי ההפיכה המשטרית, ובראשם החוק שיאפשר שליטה פוליטית בבית המשפט העליון, יזמה הממשלה שלל חוקים מעוררי חלחלה: חוק המתנות, חוק לימוד תורה, הרחבת בתי הדין הרבניים ועוד. כן, אם זה נראה כמו דיקטטורה, הולך כמו דיקטטורה ועושה קולות של דיקטטורה, כנראה שזו דיקטטורה חשוכה במיוחד.
אז מה קרה לנו? לאורך 75 שנה, למרות ויכוחים וחיכוכים קשים, השכלנו למצוא את שביל הזהב. הימין והשמאל, הדתיים והחילונים, המזרחים והאשכנזים התקוטטו, אך לא שברו את הכלים. בעוד השמאל הרדיקלי האנטי־ציוני נחלש למרבה השמחה, לימין הקיצוני הייתה עדנה, והוא נכנס בדלת הראשית שפתח לו נתניהו אל היכלי השלטון. בניגוד לימין הלאומי הליברלי ולבגין הליברל הגדול, שידע אחריות לאומית מהי, אותו ימין קיצוני, שחלקו גדל על ברכי הכהניזם, מנסה לממש את ערכיו הבלתי דמוקרטיים. השילוב בין הסיקריקים החדשים ובין מנהיגות אינטרסנטית, שהאמינות ממנה והלאה, הביא לשבר הגדול. הגדילו לעשות אותם תועמלנים שמקפידים להרעיל יום־יום, שעה־שעה, את באר החיים המשותפים, משסעים ומשסים מזרחים באשכנזים, דתיים בחילונים, טייסים במכונאים ומה לא.
הרפורמה המקוללת הביאה קרע עמוק, כפסע מחורבן בית שלישי, שייקח זמן רב לאחותו. ועוד לא דיברנו על הפגיעה בכלכלה ובהרתעה הביטחונית. אחת הטרגדיות בשבר הגדול הזה היא חוסר ההבנה הבסיסי של רבים ממקדמי “הרפורמה”, בהם שרים וחברי כנסת, מהי דמוקרטיה אמיתית. לדידם דמוקרטיה היא שלטון הרוב ותו לא. מניעת עריצות הרוב? הצחקתם אותם, ביקורת שיפוטית, איזונים ובלמים? מה פתאום.
לשיטתם, רק רצון העם ואין בלתו. באיוולתם הם משווים אותנו לארצות הברית, תוך שהם מתעלמים מאינספור האיזונים והבלמים שיש לה בהשוואה לישראל. חוסר ההבנה הבסיסי הזה, שאומנם לממשלה יש מנדט להכריע על מלחמה ושלום, לקבוע מדיניות כלכלית ועוד, אך לא לשנות את סדרי המשטר הדמוקרטי, הוא שורש הבעיה. יש מקום לתקן את נזקי הסחף של המהפכה החוקתית שהוביל אהרן ברק, אלא שבמקום שייעשה תיקון בידיים נאמנות, אחראיות ומדודות, קיבלנו תגובת נגד מפלצתית מובלת על ידי שיכורי כוח אנטי־ליברלים.
שעון החול אזל. אם חפצי חיים אנו, אין לנו פריבילגיה למאבק פנימי ממושך ועלינו לחתור לסיומו המהיר. בימים הקרובים צריך לעשות מאמץ עליון להגיע להסכמה שלפיה הרפורמה תיגנז לצמיתות, ותחת זאת יוקם גוף שיקדם שינוי בהסכמה. כדי לא להיקלע שוב למשבר חריף, יש לקבוע בהסדרים החדשים מנגנונים להגנה מפני עריצות. בהנחה שלא זה יקרה, צריך לומר למובילי הממשלה, הפסיקו לשחק בגורלנו. יש לנקוט צעדים דרמטיים. על הנשיא ושר הביטחון להתפטר, ועל אנשי המחנה הלאומי־ליברלי שעוד נותרה בהם אחריות, להתנגד לחקיקה ולגאול אותנו מחלום בלהות זה. אל דאגה, לא תרעבו ללחם וההיסטוריה תריע לכם.