לנוכח כל ההשלכות והמשמעויות של הרפורמה המשפטית והמהפכה המשטרית, מרבים בצדק בציבור ובתקשורת לעסוק בהיבטים החמורים ובתוצאות העכשוויות והצפויות בתחומי הכלכלה, ביטחון, יחסי חוץ, חברה, חוק ומשפט. חמור מאוד שבין התגובות והאמירות לא נשמעת הזעקה: "תתעוררו: יש סכנה קיומית לשירות המדינה".
במשך השנים עלו יותר ויותר הצעות ודרישות של פוליטיקאים להרחבת היקף המינויים הפוליטיים ומשרות האמון בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות, אבל אף פעם הדבר לא נעשה מהמקפצה, וללא בושה בהיקף כה נרחב ובעוצמה גורפת כמרכיב דומיננטי בהתנהלות שרים ונבחרי ציבור כפי שקורה היום בממשלת נתניהו השישית. ברור כי הגישה שלפיה לא ניתן למשול אם בשכבה העליונה של עובדי המדינה לא יעמדו אנשי אמון של המערכת הפוליטית - אינה משקפת דאגה כנה לטיב השירות, אלא רצון עז לספק ג'ובים למקורבים ולהבטיח שרידות פוליטית.
אם בעבר הייתה זו גחמה אישית של פוליטיקאי זה או אחר כדי לבסס את מעמדו במפלגה, מדובר כיום בזרם מרכזי במפלגות השלטון. הפוליטיקאים, איש־איש בתורו ובסגנונו, מבקשים לאפשר למנות חברי מרכז ומקורבים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ובמיוחד שומרי סף כמו היועמ"שים של משרדי הממשלה. לכן מובנת האובססיה שלהם להרחיב עוד ועוד את היקף משרות האמון. גישה זו היא במפורש פתח לשחיתות וחתירה תחת יסודות המנהל התקין שסופה קריסת שירות המדינה.
ראש הממשלה ומפלגות השלטון שכחו כנראה כי רק באמצעות הפקידות המקצועית הבכירה והנבחרת ניתן לגבש, לקדם חוקים ולהביא ליישומם. קיימות דוגמאות למכביר של יוזמות ברוכות ורפורמות ראויות של שרים שגובשו תוך היוועצות והסתייעות בסגל המקצועי הבכיר של המשרד. בכירי משרדי הממשלה שנבחרו כחוק לתפקידיהם, על פי "חוק שירות המדינה (מינויים)", הם אלה שמבטיחים יציבות, רציפות, מקצועיות והתנהלות תקינה. לבכירי השירות אין תחליף דווקא במציאות של חילופי שרים תכופים וחוסר יציבות פוליטית. ובנוסף, אם וכאשר יורחב היקף משרות האמון שישובצו בכל משרד, יכרסם הדבר במעמדם וביכולת תפקודם של בכירי המשרד הקיימים, ייצור חיכוכים ומתחים ויסרבל את עבודת המשרד.
אם טיבו ואיכותו של שירות המדינה לנגד עיניה, הממשלה הייתה צריכה ליזום בניית מאגר של מועמדים בעלי כישורים מקצועיים וניהוליים ממדרגה ראשונה למשרדי הממשלה ולמנוע מינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות בלי הליך מוקדם של מכרז. בעבר הגשתי הצעה שלפיה המועמדים במכרזים קיבוציים בשירות המדינה, שעברו את מרכזי ההערכה ואת ועדות הבחירה והגיעו לשלבים הסופיים של המכרז ולא נבחרו למשרה המוצעת - יהוו תשתית למאגר המועמדים.
הצעה אחרת הוגשה על ידי בזמנו לגורמים הממלכתיים הנוגעים, כיו"ר עמותת הסגל הבכיר, על רקע החילופים התכופים של שרים ומנכ"לים. ההצעה הייתה למנות בכל משרד ממשלתי משנה למנכ"ל מקצועי שייבחר במכרז כחוק ולא כמשרת אמון כדי להבטיח המשכיות מקצועית וניהולית ולמנוע זעזועים מיותרים ופגיעה בעבודה הסדירה.
הכותב הוא חבר הנהלת תנועת אומ"ץ ולשעבר יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי וחבר הנהלת נציבות שירות המדינה