אחת הסיבות המרכזיות לנפילת אומות ושקיעתן היא כישלון המנהיגות. מדינת ישראל בסכנה. מחלוקת פוליטית קורעת את העם לשני מחנות. הלכידות הלאומית מתפוררת לנגד עינינו. תמיד היו מחלוקות, אך הלכידות הלאומית גברה. זו הפעם הראשונה שהמחלוקת מאיימת לגבור עלינו ועל קיומנו הלאומי.

ההיסטוריה של עמנו מוכיחה שכשלנו פעמים רבות. יש שמכנים את ההיסטוריה שלנו מצעד האיוולת היהודי. הכישלון האחרון פיזר אותנו בגלות של סבל למשך אלפיים שנה. לכישלון זה היו שותפים רבי עקיבא המנהיג הרוחני ובר כוכבא המנהיג הצבאי. אז דובר על התגרות באימפריה הרומית בשיא כוחה. היום אנו מתגרים בגורלנו המשותף כעם.

ב־1973 כשלה המנהיגות הלאומית והצבאית בהבנת האיום החיצוני מצד אויבינו. שילמנו מחיר כבד. אנו עומדים כיום בפני איום חמור יותר, הפעם מבית. הממשלה מובילה קואליציה של אינטרסים אישיים ומגזריים, הנשענת על רוב מינימלי בכנסת. הממשלה מנסה לכפות שינוי משטרי, מדמוקרטיה למשטר סמכותני בעל מאפיינים דיקטטוריים. השינוי מעורר מחאה גדולה, שטרם נראתה כמותה, אך הממשלה והקואליציה מתעלמות ממנה. יותר מכך, סימני ההתפוררות של החברה וצבא העם והנזקים לכלכלה, לביטחון, למעמדנו המדיני ולחוסן הלאומי, נתקלים באדישות. האם יש תועלת ששווה את הרס העם והמדינה? האם נבחרי הציבור משני המחנות נרדמים על משמרתם?

המציאות זועקת לשינוי, בטרם פורענות וחורבן. אנו בעיצומו של משבר פוליטי ובמקום פשרות ראויות, כל צד מתבצר בעמדתו. הבעיה שאמורה להיפתר בזירה הפוליטית, נזרקת לבית המשפט העליון, לצבא, למשטרה ולרחוב. האם פשרה סבירה אינה עדיפה על הטלת קוביות הגורל לניצחון או להרס?

בקרב הקואליציה יש כמה פירומנים, הם אדישים לסכנה ובלבד שישיגו את מטרתם המגזרית או הכוחנית. כאלו היו גם בירושלים הנצורה בימי בית שני. אותם קיצונים שרפו את אסמי המזון בעיר הנצורה בכדי לאלץ את התושבים להילחם. הסוף היה רע.

ההפגנה מול ביתו של סמוטריץ' (צילום :מחאת המילואימניקים אחים לנשק)

אני בטוח שיש בקואליציה נבחרי ציבור אחראיים ופטריוטים שטובת הכלל לנגד עיניהם. יולי אדלשטיין - האם הקרע העמוק וסיכון ההתרסקות לא ברורים לו? שר הביטחון יואב גלנט חוזה בהתפוררות צבא העם. האם חובתו לעצור את החורבן אינה מובנת מאליה? ניר ברקת מדדה אחרי הקואליציה באופן המבייש אותו ואת יומרתו להיות מנהיג לאומי. מה עוד צריך לקרות כדי שיתעוררו?

גם מנהיגי האופוזיציה לפיד, גנץ, סער ואייזנקוט אינם נקיים מאשמה. היעדר רוב בכנסת אינו הסבר מספק לאוזלת ידם. תפקידם הוא למצוא פתרונות המבוססים על פשרות ראויות. בפשרה נותנים ומקבלים. יש תחושה שהאופוזיציה מסתתרת מאחורי המחאה ומצפה לנסים.

משבר פוליטי אמור להיפתר על ידי הפוליטיקאים. המתונים בקואליציה צריכים למתן את המנהיגות והממשלה ולדרוש לקיים דיאלוג עם האופוזיציה. האופוזיציה אמורה להוביל בחיפוש פתרונות ופשרות. המחאה צריכה להבין שבקצה אין ניצחון מוחלט אלא פשרות סבירות.

זה הזמן להיות יצירתי ונועז. זה הזמן לשבת ביחד באותו החדר עד שיצא עשן לבן.