מעגל האלימות במגזר הערבי ניזון מהעוני ומהקושי. זוהי קרקע נוחה להתפתחות ארגוני הפשיעה. הפשיעה שזולגת הרחק מעבר לגבולות הרשויות אל לב הקונצנזוס הישראלי, יוצרת הסכמה רחבה על הצורך במיגור הפשיעה הערבית.
האלימות לא פוסקת: מועמד לראשות עיריית נצרת נפגע באירוע ירי
אי לכך, זהו אינטרס לאומי של המדינה לשפר את מצבן הסוציואקונומי של הרשויות הערביות. למרות זאת, ברגע שתקציבים ממשלתיים מגיעים סוף־סוף לרשויות, הם זולגים משם לידיים הלא נכונות ומעגל האלימות רק גואה.
בשנים האחרונות מופקרים ראשי רשויות ערביות ופקידי ציבור רבים אל מול לחצים חסרי תקדים של ארגוני הפשיעה. כל מכרז רשותי עלול להפוך לזירת קרב עקובה מדם, ומהסיפור הזה כולנו מפסידים – הציבור הערבי שלא מקבל את השירות המגיע לו, מדינת ישראל שחלק ניכר מאזרחיה ממשיכים להשתרך מאחור ורק הפופשעים מחככים ידיים בהנאה.
טוב עשתה הממשלה בהחלטה לשחרר את מאות מיליוני השקלים הנדרשים כל כך ברשויות. יחד עם זאת, על המדינה לוודא ולהבטיח שהכסף יגיע ליעדו.
המענה צריך להגיע מתוך מנגנונים שונים שהמדינה פיתחה בשנים האחרונות - פתרונות אפשריים, על־רשותיים - שיוכלו לנטרל את יכולת ההתערבות של ארגוני הפשיעה במכרזים ולהבטיח את ביצוע הפרויקטים לטובת הציבור. כיום, מדובר בגוף ממשלתי (שעדיין בבנייה), באשכולות רשותיים שהוקמו רק לאחרונה.
השלישי הוא החברה למשק וכלכלה (המשכ"ל), שהינה גוף מפוקח על ידי משרד הפנים, בעל פטור ממכרז, שמבצע כבר היום למעלה מ־50% מהפרויקטים במגזר הערבי.
אלו לא רק פרויקטים שמבוצעים באיכות ובמקצועיות של גוף גדול עם כוח מיקוח ויכולות. אלו הם פרויקטים שמורידים את רף האלימות במגזר. אלו הם 50% של שקט יחסי. עכשיו על המדינה לוודא שהיא מעלה את האחוזים האלו.
הכותב הוא מנכ"ל החברה למשק וכלכלה (המשכ"ל)