כהמשך לנאום התמיכה חסר התקדים שלו בשבוע שעבר חזר הנשיא במלים חמות על התמיכה הבלתי מסויגת בישראל ובמטרות המלחמה וקבע באופן ברור, הנסמך על תחקיר אמריקאי ועל חומרים מישראל, שהפגיעה בביה"ח הייתה מטיל חמאס/ג'יהאד ולא מטיל ישראלי. הנרטיב בעולם, למעט במקומות בהם האמת לא רלבנטית, מתחיל להתיישר, כולל בעולם הערבי השפוי.
מטרות הביקור, כפי שהגדירו ביידן וצוותו במהלך ההכנות המדוקדקות, היו: תמיכה מלאה בישראל, חיזוק ההרתעה מול איראן והחיזבאללה, התחייבות בלתי מוגבלת לחימוש וציוד, תמיכה מלאה באו ובמועבי"ט ודיפת ניסיונות לגינוי, לצד דרישה להסכמה על התקדמות בסיוע הומניטרי לעזה, והבנה שלא יקבלו את מלוא שאיפותיהם. יצירת "אזור בטוח" ליד מואסי (בעבר "שירת הים", לחופי עזה), ואפשרות ללחץ על א-סיסי לבניית אזור בצד המצרי של הגבול, וכמובן ניסיון למנוע הרחבת המלחמה לצפון.
חלק ניכר מהמטרות מתלכדות עם מטרות רה"מ נתניהו והאחרות נידונו בפורומים הסגורים. מטרות נתניהו היו להדגיש תמיכה בלתי מסויגת מול אויבינו וחיזוק ההרתעה מול איראן והחיזבאללה (כולל ברמה האישית מול חמינאי ונסראללה), בנוסף לכוח הצבאי שארה"ב בנתה באזור, שממשיך וגדל. לנתניהו היה חשוב מאד להציג לביידן, בנוכחות הקבינט, את יעדי המלחמה.
רה"מ לא ביקש מביידן אישור לתוכניות המלחמה, או לניהולה, כפי שטענו פרשנים לא אחראיים, אלא הבנה וסנכרון מאמצים. להגשמת מלוא מטרות המלחמה, לפי הקבינט: חיסול מלא של היכולות הצבאיות, השלטוניות והארגוניות של החמאס, צה"ל יצטרך להיכנס קרקעית לעזה. למרות הסכנות והקשיים העולם לא יאפשר לישראל את הדוקטרינה שהפעילה ארה"ב בעיראק, במוסול ובא-רקה. מצור ארוך על מיליוני אזרחים לא יתאפשר לאורך זמן, בגלל הלחץ העולמי ובגלל השבויים. לכן (לצד הצרכים המבצעיים) הונעה האוכלוסייה לדרום ולוחצים על מצרים לאפשר מעבר.
הועלו טענות שהביקור משפיע על התוכניות המבצעיות, מכיוון שברור שצה"ל לא ייכנס קרקעית במהלך הביקור ולא מייד אחריו, כדי שלא ייראה שביידן אישר כניסה. הטענות אולי הגיוניות, אבל יש נימוקים כבדי משקל לתזמון הכניסה שעיתוייה יישאר חסוי לבטחון כוחותינו. למעט הפוטנציאל להגברת הלחץ העולמי, כל שאר הנימוקים המבצעיים מצביעים על יתרונות בשיהוי מבוקר. אמנם צה"ל לא "ילבש כפפות" בפעולה, אבל השיהוי יאפשר לו להמשיך תקיפות לפגיעה במנהיגי החמאס ולפגיעה ביכולותיו, מיטוט בנינים על פתחי המנהרות, חיסול מצבורי תחמושת ועמדות שליטה ופגיעה במנהרות עצמן. השיהוי יאפשר לטייב מודיעין שנצבר מאמצעים טכנולוגיים ומתחקור השבויים ולהכין את הכוחות.
המטרה המרכזית כרגע היא חיסול החמאס בעזה ופגיעה במנהיגיו בכל מקום, אבל אסור לשכוח שהאויב המסוכן נמצא בצפון. התקיפה הברברית של חיות האדם מהחמאס היתה חלק משאיפת איראן להשמדת ישראל, לגרור אותה למערכה רב-זירתית ולהוריד לחץ מתוכנית הגרעין. החמאס השתמש בדוקטרינה ובאמצעי לחימה המיוצרים וממומנים בכסף איראני ונשענים על ידע איראני. נסראללה ופטרונו חמינאי עדיין לא החליטו אם ומתי להתערב וככל שההרס וההצלחות בעזה יגברו, יגבר הלחץ להתערב ומצד שני תחלחל הבנת ההרס שייגרם ללבנון ויובן שההרתעה האמריקאית היא רצינית.
מובן הרצון להתרכז במלחמה בדרום ולמחוץ את החמאס. לחיזבאללה כח צבאי גדול בהרבה ויחידות רדואן נבנו לתרחיש הנורא שאירע לנו בדרום, לכן סיום המערכה בדרום ללא טיפול שורש בחיזבאללה (אזור חייץ מפורז DMZ , שכנראה לא ריאלי) יקשה לשכנע את תושבי הצפון לחזור לבתיהם.
צה"ל יכול לטפל ביותר מזירה אחת בדרום, במיוחד כשארה"ב לוקחת אחריותה על הטיפול באיראן, אם הם יתערבו או ינחו ישירות את נסראללה להתערב. מאידך הכניסה הקרקעית, אם נקבל את התזה שהטבח בדרום תוכנן על ידי איראן ע"מ לגרור את ישראל לעזה ואז להפעיל את החיזבאללה, תקשה על ניהול חזית נוספת בצפון, במקביל.
אנחנו במלחמה בעזה וחשוב לנצח אותה באופן נחרץ, תוך הפגנת אחדות וחוסן לאומי, נדרשים הרבה אורך רוח ונשימה, אבל יש לנו עם חזק, שלצערי צריך אתגר קיומי כדי להראות זאת, וצבא חזק מאד, גם אם נכשל לחלוטין במשימתו בשבת, כפי שהצהיר ביושר הרמטכ"ל. הצבא דרוך ונחוש לעשות הכל לשמור על העם, לבצע את משימותיו ולהחזיר את החטופים בריאים ושלמים למשפחותיהם.
צה"ל ינצח, זה לא יהיה קצר ופשוט אבל אין לנו ברירה אחרת. תא"ל (מיל) פרופסור יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי בפועל.