מלחמת חרבות ברזל: יומיים לאחר המתקפה הנפשעת של ה-7 באוקטובר וחטיפת הישראלים הופיעה סנונית ראשונה על מעורבות קטרית בניסיון תיווך בין ישראל לבין חמאס להחזרת חלק מהשבויים הישראלים ברצועת עזה. דיווח בסוכנות הידיעות הסינית בישר על תמיכה אמריקאית במאמצי קטר להשגת עסקה במסגרתה תשחרר ישראל שלושים ושש אסירות פלסטיניות מבתי הכלא הישראליים ובתמורה יחזיר חמאס את השבויות הישראליות שבחזקתו.
בלינקן ביקש מראש ממשלת קטאר למתן את שידורי אל-ג'זירה
תיווך קטרי בין ישראל לחמאס הפך להיות הרגל בעשור האחרון. שמה של הנסיכות העשירה במפרץ מוזכר דרך קבע בכל התחממות ברצועת עזה והמעורבות הקטרית ברצועה הינה סוד גלוי שישראל הסכימה לו תקופה ארוכה. כך, למשל, דיווחה רשת אל ג'זירה הקטרית בסוף ספטמבר על תיווכה בין ישראל לחמאס לשם פתיחת מעבר הגבול לאחר הפגנות פלסטיניות סמוך לגדר.
זהו לא התיווך היחיד שקטר ביצעה במזרח התיכון. רק לאחרונה תיווכה קטר בעסקת חילופי שבויים בין איראן לארה"ב. כפי שפורסם, בעסקה תיווכו מספר מדינות מזרח תיכוניות שהתפרסמו בעבר במילוי תפקיד המתווך, עמאן וקטר. מביניהן, קטר תוארה כמי שנטלה את החלק המרכזי בשיחות התיווך. לקטר היה חלק בביצוע העסקה. לפי הסיכום, ארה"ב אישרה הפשרת שישה ביליון דולר מרווחי הנפט האיראניים והעברתם באמצעות הבנק המרכזי של קטר.
בהקשר הזה יש לזכור שבכירים ממשפחת השלטון ומחוגי השלטון יושבים בחברי המנהלים של הבנק הקטרי ומרוויחים מביצוע עסקאות אלו. עניין זה המחיש שפעילותה של קטר באזור לא נעשית רק מנדיבות ליבה. מעורבותה בעסקה זו הביאה לשיחת טלפון במסגרתה הודה הנשיא ביידן האמריקאי לאמיר קטר, תמים בן חמד אל ת'אני. בהתאם לכך, מעורבותה בתיווכים בסכסוכים בין לאומיים הקנתה לה שם של שחקן מפתח בזירה הבין-לאומית. ראשי המדינה מחפשים תדיר את אור הזרקורים הבין לאומי. הדבר הומחש בהחלטתה לארח את גביע העולם וכן אירועים בין לאומיים נוספים כמו מרוץ הגראנד פרי שנערך בקטר בימים הראשונים של המלחמה.
בעסקת התיווך בין ארה"ב ואיראן התגאו בכירים קטריים, דוגמת דובר משרד החוץ מאג'ד אל אנצארי, בעובדה שקטר הגיעה למעמד של מתווך בין לאומי. בדומה לכך, אל אנצארי הצהיר בתחילת אוקטובר כי מאמצי המדינה להביא לרגיעה ברצועת עזה הם בהתאם לעקרונות מדיניות החוץ הקטרית. בכיר במשטר הקטרי אפילו פגש משפחה של חטופים ישראלים כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה. הפגישה נערכה בין שגריר קטר בוושינגטון, משעל אל ת'אני, לבין אביחי ברודץ', שאשתו הגר ושלושת ילדיו עופרי, יובל ואוריה נחטפו לעזה.
אך קטר רחוקה להיות מתווכת הוגנת בין ישראל לחמאס. לאחר אחד העימותים האחרונים, במאי 2021, אירח האמיר תמים את איסמעיל הנייה בלשכתו וחזר על תמיכתו במאבק הפלסטיני. בתפיסה הקטרית חמאס לא נחשב לארגון טרור. דברים ברורים אמר האמיר בריאיון הראשון שלו לתקשורת זרה כאשר נכנס לתפקיד האמיר. לדבריו, אמנם ארה"ב ומדינות אחרות מחשיבות ארגונים מסוימים בתור ארגוני טרור, אך זוהי "טעות גדולה" וקטר מסרבת לקבל הגדרה זו.
תמיכה זו לא הייתה רק במילים אלא כלל סיוע כלכלי שהוערך במיליונים, כפי שעלה מדיווח מחודש אוגוסט האחרון. תמיכה זו הינה מגמה מתמשכת, עוד בשנת 2012 ביקר אביו של האמיר הנוכחי, חמד בן ח'ליפה אל ת'אני, ברצועת עזה ותרם ארבע מאות מיליון דולר לחמאס. תמיכה זו נעשתה כמעט מובנת מאליה. כאשר החליטה קטר לקצץ את סכומי הכסף המועברים לרצועה, הודיע חמאס כי הוא מסרב להעביר לאנשי הרצועה את הכסף שכבר הועבר, מתוך מטרה לקבל סיוע משמעותי יותר מדוחה.
העימות הנוכחי היווה דוגמה בולטת לתמיכה הקטרית בחמאס. איסמעיל הנייה ויתר הנהגת חמאס צפו בביצוע המתקפה בבוקר חג שמחת תורה ממשרדם הבטוח בקטר. אירוח זה של מנהיגי חמאס הוא רק אחת מדרכי התמיכה המרובות של קטר בתנועת חמאס. מצעדי תמיכה בפלסטינים נצפו ברחבי קטר, מצעדים שחייבו אישור מהרשויות הקטריות. חוסר הניטרליות של קטר קיבלה ביטוי בתגובתה הראשונה לאחר מתקפת החמאס. בעוד הממשלה הסעודית קראה לריסון שני הצדדים, הצהירה קטר כי היא רואה בישראל "האחראית היחידה" להתדרדרות הביטחונית.
בניסיונה לחזור שוב לתפקיד המתווכת, קטר ריסנה מעט את תגובתה יום לאחר מכן ומשרד החוץ בדוחה הודיע כי הוא קורא "לכלל הצדדים" לעצור את מעשי האלימות.
הפעם נדרשה קטר לכלי התיווך גם לשם שיפור דמותה בעיני מעצמות המערב. מספר ימים לאחר תחילת המלחמה ביקר האמיר הקטרי בברלין ונפגש עם הקאנצלר הגרמני אולף שולץ, הנשיא הגרמני פרנק-ואלטר שטיינמאייר ושרת החוץ אנאלנה ברבוק. באף אחת מפגישות אלו לא התאפשרה נוכחות של כלי התקשורת. את הסיבה לכך סיפק מיכאל קראוס, דובר מדיניות האנרגיה של מפלגת הדמוקרטיה החופשית (FDP), מפלגה מרכזית בקואליציה של שולץ.
לדברי קראוס, "שותפויות אנרגיה עתידיות צריכות להתקיים רק עם שותפים שמכירים בזכותה של ישראל להתקיים ולא נלחמות בה". התבטאות זו שיקפה את חוסר שביעות הרצון באירופה מהסתמכות על קטר. רתיעה דומה נשמעה מצד ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק. כשבוע לאחר תחילת המלחמה דווח כי המנהיג הבריטי קרא להטיל סנקציות על קטר בעקבות האירוח של הנהגת חמאס בדוחה.
הצלחתה של קטר להלבין את פעילותה ניכר בעובדה שאותו ראש ממשלה, רק חמישה ימים לאחר מכן, הודה פומבית לקטר על מאמציה להשבת החטופים הבריטיים. רצונה של קטר להציג את עצמה באור חיובי יכול להסביר גם מהלכים בזירה הישראלית. ציוצו של ראש המל"ל, צחי הנגבי, ברשת X (לשעבר טוויטר) במסגרתו הודה לקטר על מעורבותה הדיפלומטית של קטר הובן בתור דרישה של דוחה מהממשל הישראלי. ממשל אל ת'אני יכול היה להשתמש בציוץ זה בתור עדות ניצחת להיותם מתווך אובייקטיבי.
עוד מוקדם לדבר על "היום שאחרי", אבל השאלה על היחס לקטר המתמחה במשחק כפול כבר צריכה להישאל הן בירושלים והן בבירות המערב.
אריאל אדמוני הוא דוקטורנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן המתמחה בקטר ופרסם מאמרים אודותיה בבמות בין-לאומיות, דוגמת המכון לחקר המפרץ באוניברסיטת קיימברידג'.