עם תחילתה של הפסקת האש בדרום מיהר חיזבאללה ביוזמתו להכריז על הפסקת אש באופן "חד־צדדי" גם בגזרתו. המהלך הזה של הארגון הרצחני מוסבר ככל הנראה בצורך שלו להיערך מחדש להמשך הלחימה לאחר המכות שספג (כמאה הרוגים ונסיגה מסוימת לעומק השטח), שהחלישו לעת עתה את יכולתו לממש את ההפתעות שאותן הכין לישראל דוגמת מתקפת פתע של כוח רדואן על יישובי הצפון.
חיפה על הכוונת? האיום החדש של חיזבאללה על ישראל
מנגד, חיזבאללה עדיין אוחז ביכולות לא מבוטלות הקשורות במערך הרקטי וביכולות צבאיות סדירות, שנוכחותן לאורך הקו הכחול מהווה איום של ממש. יתרה מזאת, ניצול המערכה הנוכחית להצבתן של יחידות מיליציה בהכוונת איראן בדרום לבנון, לצד הפעלת אש באמצעות פלסטינים, משקפים את נחישותו לבסס גם לאחר שתסתיים המלחמה בעזה רציונל פעולה של מלחמת התשה. בכך ישמר לעצמו את היכולת ליזום, להפתיע ולהטריד, תוך כדי שהוא מממש בכך את הזרוע הארוכה של פטרוניו האיראנים.
ישראל מצדה הצליחה בשבועות האחרונים לשבש את תוכניות חיזבאללה, חרף העובדה שעדיין לא השיגה את היעד הנכסף להרחקתו מצפון לליטני בהתאם להחלטת 1701. נראה שממשלות ישראל בעשור האחרון העלימו עין מהתפשטות חיזבאללה לאורך השנים אל קו הגדר, ועכשיו לא נותרה ברירה חוץ ממהלך צבאי נרחב בלבנון – כזה שיחזיר במקרה הטוב את הישגי מלחמת לבנון השנייה, שהושמצה שלא כדין על קיומה.
אבל ישנה גם ברירה אחרת, והיא לנצל את החולשה הזמנית של חיזבאללה, שמתקשה לממש את מטרותיו, כדי למנף את העימות הנוכחי כלחץ מדיני להחזרת המצב לקדמותו בהקשר להחלטה 1701. בעלי הברית של ישראל, בהובלת ממשל ביידן ומקצת ממדינות אירופה שיש להן קשרים הדוקים עם מדינת לבנון (אינטרסים כלכליים של גז ואנרגיה), צריכים להתחיל כבר עכשיו, בטרם הסלמת המלחמה, לתבוע מממשלת לבנון לקבל על עצמה את החלטת 1701 עם הסדרי ביטחון של כוח רב־לאומי שיפעל מדרום לליטני לצורך מימושה.
חיזבאללה צפוי להתנגד, אף שהוא מבין היטב כי זו אולי ההזדמנות היחידה שלו למנוע מלחמה ביוזמת ישראל, שעשויה, כפי שהדברים מתבררים מהזירה העזתית, להוביל להרס וחורבן עמוק לאורך שנים על ביירות ומדינת לבנון כולה.
ממשלת ישראל, שבחרה לנהל מערכה טורית, שגורסת כי קודם נכריע את עזה ואחר כך נתפנה ללבנון, חייבת לשנות גישה. המציאות בגבול הצפון, שחייבה עשרות אלפי תושבים לעקור מביתם, מצריכה מישראל לשלב את המהלכים המדיניים במקביל להמשך ניהול המערכה הצבאית. בכך תשכיל ישראל להסיר את האיום המיידי מכיוון חיזבאללה, או לחילופין לייצר את הלגיטימציה הנדרשת לתקוף אותו לכשהמערכה בעזה תסתיים.
הכותב הוא אל"ם (במיל'), עוזר מודיעין לשעבר בלשכת ראש הממשלה