בעוד הממשלה מבקשת לקבוע שם למלחמה, כדאי לעיין בשמות מלחמות ישראל עד היום ולהבחין כי ברובם הם קשורים למקום או לזמן - מלחמת סיני, מלחמת לבנון, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, ומיעוטם קשורים לאופי המלחמה ותוצאותיה – מלחמת העצמאות ומלחמת ההתשה.
איילנד למשפחות החטופים: זה המהלך היחיד שימוטט את סינוואר
בן גביר לא האריך את כהונת נציבת שב"ס, שהגיבה: "שר חסר אחריות"
בניגוד לעבר, את המלחמה הנוכחית מבקש חמאס להפוך למלחמת דתות. התרחבות העימות אל מעבר למזרח התיכון והשפעתו על יהודי התפוצות מעצימות זאת. ההופעה המחפירה של נשיאות אוניברסיטאות העילית בארצות הברית העצימה את הממד האנטישמי של המלחמה ולמגמה זו משמעות רבה להבנת אופייה ושמה.
לסכסוך הישראלי־ערבי היו היבטים פוליטיים, טריטוריאליים ואסטרטגיים, אך ברקע הדברים עמד תמיד גם ההקשר הדתי־לאומי. בתקופת היישוב, הדמות המרכזית מאחורי מאורעות תרפ”ט והמרד הערבי ב־1939־1936 הייתה המופתי של ירושלים, חאג’ אמין אל־חוסייני, ששאף להפוך את המאבק בציונות למאבק של האסלאם ביהדות.
מלחמות ישראל מאז 1948 נשאו אופי של עימותים בין־מדינתיים או התנגשויות עם ארגוני טרור. עם זאת, פיגועי ההתאבדות כבר סימנו את התגברות האלמנט הדתי. השימוש התכוף במושגים האסלאמיים “ג’יהאד”, “שהיד”, ו”אללה אכבר” בפי הפלסטינים היה סימן דתי מתגבר והולך.
במידה רבה מבצע הרצח הנרחב של חמאס הזכיר את הפוגרומים ואת מסעי ההרג של קהילות יהודיות רבות באירופה בימי הביניים בואכה העת החדשה. מסעות רצח המוני מלווים ומונעים על ידי מוטיבציה דתית אסלאמית מוכרים היטב בעשורים האחרונים ממעשי דאע"ש בעיראק ובסוריה, שלטון הטאליבן באפגניסטן, כנופיות הרצח האסלאמיות בניגריה ועוד.
ההיבט הדתי של מתקפת חמאס נחווה מבחינתנו כיהודים קודם כל בגלל העיתוי שלה – בוקר חג שמחת תורה, חג שעיקרו הוא פנים־יהודי ובלתי אוניברסלי בעליל. יתרה מזאת, חג זה הומצא למעשה על ידי יהודי הפזורה ואומץ מאוחר יותר גם על ידי יהודי ארץ ישראל. יש להניח כי עיתוי זה יקבל משמעות מיוחדת ומשקל בעתיד.
העיתוי לא משפיע לבדו, גם לאופי המתקפה יש משקל רב בהבנת העומק שלה. המעשים האכזריים שהתגלו בזמן הטבח ולאחריו, הפגיעה חסרת התקדים באזרחים רבים חסרי ישע, הציפו אצל רבים זיכרונות מאוצר הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי של פוגרומים ואפילו שואה.
אולם, התופעה החשובה ביותר היא ההתרחבות המהירה של השנאה לקהילות יהודיות בעולם. העובדה שההפגנות הפרו־פלסטיניות לבשו במהירות צביון אנטישמי והתחוללו בעיקר במרכזים עירוניים במערב שנמצאות בהם קהילות יהודיות מבוססות, ממחישה את שנאת ישראל שרחשה מתחת לפני השטח והתפרצה בעקבות הטבח. ההתעלמות הבוטה ממעשי הזוועה ועלילות דם על יהודים ברשתות החברתיות הזכירו תקופות אפלות בציביליזציה המערבית.
מאידך, גם ההתגייסות המהירה של יהדות ארצות הברית ושל קהילות יהודיות נוספות, חרף המחלוקת שקדמה למלחמה, מעידה על הבנה כמעט אינטואיטיבית שמדובר במלחמה אחרת. הפעם פעלו החיישנים היהודיים. המוני היהודים בעולם הבינו שמדובר באירוע שחורג מהתנגשות צבאית מדינתית. אנחנו במלחמה אחרת. זו “מלחמת היהודים” וראוי כי הדבר ייקבע בשם המלחמה.
הכותב הוא נשיא מכללת אמונה־אפרתה