כל ישראלי פטריוט שצפה והאזין לדיון היום חווה חוויה קשה ומתסכלת, מעצם העובדה שישראל מואשמת, לעיני כל, בפשע השמדת עם.
לגבי תוכן הטיעון, מי שלפני הדיון עיין בעתירה הכתובה של דרום אפריקה לא הופתע. הדברים שנאמרו היום היו בעיקר חזרה או המחשה של מה שמפורט בעתירה הכתובה, ובמרכז הדברים תיאור האירועים בעזה עם דגש על ההרס ,המוות והמצב ההומניטרי הקשה שנגרמו שם כתוצאה ממתקפות צה"ל. הצד הדרום אפריקאי לא התעלם מאירועי השבעה באוקטובר. הם הוצגו כסיבה לתגובה של ישראל, אך לטענת דרום אפריקה ישראל בתגובתה חצתה קווים אדומים ומעשיה מהווים השמדת עם.
כדי להוכיח זאת נדרשת דרום אפריקה להראות שההרס ברצועת עזה הינו מכוון, ולא רק תוצאה נלווית של מתקפות לגיטימיות נגד חמאס. כוונה הינה בדרך כלל רכיב מאד קשה להוכחה. לכן היה מתסכל ואף מביך לראות כיצד נעזרת דרום אפריקה בשורה של התבטאויות של בכירים ישראלים שמוכיחים לטענת דרום אפריקה את אותה כוונה. דרום אפריקה התייחסה בפרוטרוט לסיפור התנ"כי של עמלק ולכך שיש מצווה להרוג בעמלק את כולם, ללא אבחנה בין גברים נשים וטף. משם ביקשה דרום אפריקה ללמוד על כוונותיו של ראש ממשלת ישראל שאמר לחיילי צהל "זכור את אשר עשה לך עמלק". הוקרן סרט שבו נראית קבוצת לוחמים שרה בקול "נמחה את זכר עמלק" ו"אין בלתי מעורבים", ומכך ביקשה דרום אפריקה להוכיח שחיילי צה"ל רואים בכל אזרח בעזה מחבל שצריך להרוג.
כל ישראלי שחי כאן מבין לבד שאין באמת קשר בין ההתבטאויות הללו לבין כוונותיה האמיתיות של ישראל. הכוונות האמיתיות הרי נלמדות מהחלטות רשמיות של קבינט המלחמה, פקודות צה"ל ופעולות צה"ל בשטח. הצוות הישראל ינסה מחר לשכנע בכך גם את בית הדין. אני מניח שהצוות יציג גם התבטאויות של בכירים ישראלים שמבהירים את חשיבות ההבחנה בין מחבלים חמושים לבין אזרחים שאינם חמושים.
כל ישראלי שמאחל למדינתו הצלחה בהליך מוצא עצמו די נבוך מכך שכל כך הרבה גורמים רשמיים ישראלים "הצליחו" להעניק את ההתבטאויות כמתנות צבעוניות ויקרות ערך לצוות המשפטי הדרום אפריקאי.
הדיון הנוכחי לא יוביל להכרעה בטענה המרכזית של דרום אפריקה שישראל מבצעת השמדת עם. זה הליך שייקח שנים. השאלה על הפרק היום היא רק בעניין צווים זמניים, ולשם כך אין צורך להוכיח שבוצעה השמדת עם, אלא די במה שמכונה "חשש סביר" להתפתחות הפשע השמדת עם.
החלק המעניין ביותר לא יהיה פתוח לקהל. זהו השלב בו השופטים יושבים ומתייעצים ביניהם. בדיוק לשלב הזה נבחר השופט ברק, מתוך תקווה שבדיונים הסגורים הללו יציג לעמיתיו מניסיונו כיועץ משפטי לממשלה ושופט עליון בישראל כיצד מתמודדת ישראל עם הכרעות סבוכות בנושאי מלחמה, ובמיוחד כיצד מתמודדת ישראל, גם בשדה המשפטי, עם מצבים בהם פגיעה במטרות לגיטימיות של ארגוני טרור מסכנת אזרחים בלתי חמושים. החלטה בעניין צווים זמניים בבית הדין הבינלאומי לצדק ניתנת בדרך כלל תוך שבועות ספורים.
עו"ד יובל קפלינסקי ממשרד גדעון פישר ושות', לשעבר מנהל המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה.