נהוג לומר כי עבודה קשה והתמדה יניבו תוצאות והצלחות. הדברים עובדים גם בכיוון ההפוך – אי־עשייה והזנחה יניבו כישלונות ומשברים. כך ניתן לתאר את המשבר של ישראל מול המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, ובאותה נשימה, את המצב שאליו נקלעו סטודנטים יהודים בתפוצות.
"שר הקונספציה, אולי תתפקח?": עימות חריף נוסף בין גלנט לבן גביר
"הבן שלי חטוף בגללו, שיעוף מפה": צבי סוכות גורש מהעצרת למען החטופים
במשך שנים הזניחו הממשלה והגופים האמונים על נושאים אלה את הזירה האקדמית בעולם. הם העדיפו לטפל בנושאים הקשורים באופן ישיר לישראל או לנושאי חוץ הקשורים בענייני ביטחון, ואט־אט השליטה, ואפילו המעורבות, במעוזים אקדמיים מובילים בעולם, הלכו ופחתו. כשנוצר ריק נוצרות הזדמנויות, וכך הזירה האקדמית העולמית שעוסקת רבות בנושאי זכויות אדם, נשים, להט”בים, ובוודאי בסכסוך הישראלי־פלסטיני, נכבשה, כמעט כולה, בידי כוחות אנטי־ישראליים ואנטי־ציוניים.
הפספוס בעייתי ממספר בחינות. הראשונה היא הקשר עם הסטודנטים היהודים בעולם. ישנם כיום כ־800 אלף סטודנטים יהודים, שחלקם לומד במוסדות הבולטים בתבל. חלק גדול מהם נחשבים בקמפוסים שלהם כשגרירים של העם היהודי ומדינת ישראל. אותם סטודנטים צריכים להרגיש בימים אלה, וגם בשגרה, שהם לא לבד. הם צריכים לקבל תמיכה ועזרה, אם ברמת הידע והיכולת לעמוד מול גורמים אנטישמיים קיצוניים, ואם ברמת המעורבות הישראלית באקדמיה, אשר תיתן להם לגיטימציה וכלים לעמוד לצד ישראל גם בזמנים קשים.
הנושא השני, והחשוב לא פחות, הוא טיפוח הקשרים בתוך המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. מתוך האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית יצאו המנהיגים הבאים של העולם בעשור הקרוב. לישראל אין ברירה אלא להיות מעורבת ולשלוט עד כמה שניתן באותם מוקדי כוח. אנחנו חייבים למצוא את הדרכים להעביר את מסרי ההסברה הישראליים ולהציף את האתגרים שעומדים בפנינו במקומות האלה ובפני אותם סטודנטים, גם בחירום וגם בשגרה.
בשעה שקטאר משתלטת על תאי הסטודנטים ועל הנרטיב במוסדות החשובים בעולם, ישנה תחושה כי ישראל הרימה ידיים, או שמא ויתרה מלכתחילה, בקרב על ההסברה במקומות החשובים הללו.
שמונה מנשיאי ארצות הברית לאורך השנים הם בוגרי הרווארד. נשיאים יצאו גם מאוניברסיטאות קולומביה, פנסילבניה וייל. מה משותף לכל המוסדות הללו? כולם נמצאים כיום בלב הסערה האנטי-ישראלית, ובכולם ישנה כיום מחאה אנטישמית שסוחפת את הסטודנטים הלומדים בהם. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בעוד כעשור במצב שבו הנשיא של בת הברית הגדולה ביותר שלנו הוא בוגר אוניברסיטה שנשלטת באופן כמעט בלעדי על ידי נרטיב אנטי־ציוני.
למלחמה זירות רבות. ישנו את שדה הקרב האמיתי, אולם ישנן זירות נוספות וחשובות, כמו הרשתות החברתיות או התקשורת העולמית. הזירה האקדמית היא אחת המשמעותיות ביותר. אולם גם זאת שנראה שוויתרנו על הניצחון בה.
הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית