חיי היום־יום במדינה מודרנית ודמוקרטית כמו ישראל מתעתעים. בכל כיוון שלא תבחר, רק כמה קילומטרים מריכוזי האוכלוסייה, שורצים מחבלים ברברים, רצחניים ומלאי שנאה. אומנם אחרי אסון ה־7 באוקטובר אנחנו דרוכים כפי שאף פעם לא היינו, אך בימים כתיקונם, ככל שיש כאלה, כל אחד משתדל גם לעשות לביתו. השקט הזה מסוכן ואסור לנו לשכוח את טבעם של הפלסטינים. באותה הנשימה הם גם מבצעים טבח מזעזע וגם מציגים עצמם כקורבנות.
בזמן שעשו לישראל "כיפה אדומה" - חמאס לא לוחץ עוד על סיום המלחמה
האמירה המקוממת של אורית סטרוק מעידה על ניתוק מהחיים עצמם
האויב החלש ביותר לכאורה הוא גם הרצחני ביותר. הפלסטינים שמקיזים את דמנו כבר למעלה מ־100 שנה לא יוכלו לנו, אבל עם הטרור שהם מפעילים אנחנו נאלצים להתמודד כל פעם מחדש. כבר ב־1936 שרטט איש תנועת העבודה ברל כצנלסון תיאור מדויק ומצמרר של הפלסטינים, תיאור ההולם גם את הימים האלה: “הנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח”. מוטיב אחד חוזר כל העת בטרור הפלסטיני, והוא הטבח וההתקרבנות. הם טובחים ובוכים.
דוגמה מובהקת היא אונר”א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם לפליטי פלסטין. כבר שנים שהיה ידוע שהארגון הזה הוא סייען טרור ומסייע לחמאס, וכעת נחשף כי לא רק ש־10% מחברי הארגון הם תומכי חמאס, אלא ש־12 חברים בארגון השתתפו באופן פעיל בטבח ה־7 באוקטובר ובחטיפות. זה לא מונע מהארגון הזה להמשיך ולהציג את הפלסטינים כקורבן תמים. על אף שאונר”א הוקם כבר ב־1949 ועל אף שהמנדט שלו היה זמני לשנים אחדות כדי לפתור את בעיית הפליטים, הוא מתקיים כבר עשרות שנים, משמר ומנציח באדיקות את מצבם של הפליטים ואת מעמדם ככאלה, כדי לסחוט את רגשות הקהילה הבינלאומית.
גם פנייתה של דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי בהאג וטענתה המופרכת כי ישראל מבצעת רצח עם, היא דוגמה מובהקת לנבזיותם של הפלסטינים. דרום אפריקה, בתמיכתה ובעידודה של איראן, ראש הנחש, שאחת משלוחותיה היא חמאס, מעזה לפנות להאג אחרי הטבח הנורא שבו נרצחו כ־1,200 אזרחים ישראלים ונחטפו למעלה מ־200 אזרחים מבתיהם, בהאשמה מופרכת כאילו ישראל מבצעת רצח עם. עולם הפוך.
הטבחת וגם התקרבנת? על זכות ההגנה העצמית של ישראל כנראה שלא שמעו בדרום אפריקה. היטיב לבטא זאת גדול משפטני ישראל, נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ’ אהרן ברק, שכתב בדעת המיעוט שלו כי “ביקשו לייחס להבל את פשעו של קין”. ברק גם הדגיש כי אם בית הדין בהאג היה נעתר לבקשתה המקוממת של דרום אפריקה לעצור את המלחמה, ישראל הייתה נשארת ללא כל הגנה.
למרבה הצער, העולם התמים קונה את המסכנות הפלסטינית, ובמקום להוקיע אותם ולפעול ביחד עם ישראל לחיסול חמאס, הוא מגנה דווקא את ישראל. עצם העובדה שבית הדין בהאג לא גלגל את דרום אפריקה מכל המדרגות והסכים לדון בטענה ההזויה, ועצם החלטתו להוציא צווים לסעדים זמניים, הם חרפה לצדק ולמשפט הבינלאומי. מקום המשפט שם הרשע. וכך, גם בית משפט מכובד לכאורה נופל לפייק הנחות ביותר. איך אמר מארק טוויין: “השקר מספיק להקיף את כל העולם בעוד האמת עדיין קושרת את שרוכיה”.