שלושה חודשים לקח לדחפורי הממשלה לחזור לנגב. שלושה חודשים שבמהלכם הספיקו הקברניטים לשכוח את עוצמת הפגיעה בחברה הערבית הבדואית ב־7 באוקטובר, את הנרצחים והחטופים, ולא פחות חשוב, את הסיפורים האנושיים ההרואיים. מסתבר שבעבור הממשלה הנוכחית, לא די בכל אלו כדי לראות את החברה הבדואית כמי שראויה לפתרונות לבעיותיה ולא כבעיה בפני עצמה.
שיטה בלתי אפשרית: אי אפשר לנצח באמצעות כוח צבאי בלבד | אהוד יתום
כשממשלת השינוי הכירה בארבעה כפרים בדואיים, התחושה הייתה של תקווה. ידענו שניצבים עוד הרבה מכשולים לאורך הדרך, אבל סוף־סוף תושבי הנגב הבדואים חשו שיש ממשלה שמכירה בהם ובצורכיהם, ואכפת לה מעתידם. היום מבקשת הממשלה לקחת מאיתנו גם את מעט התקווה הזו.
ממשלת נתניהו לא מסתפקת רק באלפי צווי הריסה, אלא מבקשת גם להרוס את תכנית החומש לחברה הערבית, החשובה כל כך ליכולת להגיע לשוויון. תכנית החומש 550 - תקאדום تَقَدُّمْ (התקדמות) - בהיקף של 32 מיליארד שקלים לשנים 2025־2022 שאושרה בסוף 2021 על ידי ממשלת השינוי בהשתתפות רע"ם, כללה פעילויות בתחומי התשתיות, החינוך, התעסוקה, המאבק בפשיעה ועוד שלל נושאים שבהם נדרשת השקעה כדי לקדם את החברה הערבית.
כעת ההישגים האלו עלולים להיעצר, משום שהממשלה מבקשת להפוך את אי־צמצום הפערים ל"כיס העמוק" למימון הוצאותיה. במסגרת התיקונים בתקציב לוקחת הממשלה מיליארדים מהתכנית שבלעדיהם ייעצר התהליך החיובי שהתחלנו ב־2021. המעט שנעשה כדי לקדם את החברה הערבית המשתרכת מאחור במדדי ההכנסה, ההשכלה וההשתלבות במשק הישראלי, עלול לרדת לטמיון.
החברה הערבית מהווה כ־20% מהאוכלוסייה, אך תרומתה לתמ"ג מוערכת במחצית מכך. מדינה שרוצה להמשיך לצמוח כלכלית לא יכולה לעשות זאת כשהיא משאירה בכוונת מכוון 20% מהאוכלוסייה מאחור. "תקאדום" והתכנית המקבילה לפיתוח כלכלי־חברתי בקרב החברה הערבית הבדואית בנגב לא מבקשות לקדם רק את החברה הערבית, אלא את ישראל כולה.
חיזוק היישובים הבדואיים בנגב, הקמה בהם של אזורי תעסוקה שיסייעו במאבק במגפת האבטלה, קידום התשתיות, פתיחת עוד ועוד הזדמנויות בפני הצעירים הבדואים והערבים כולם, יהפכו את החברה הערבית להרבה יותר מייצרת והרבה פחות נתמכת והרווח מכך יהיה של המדינה כולה. מדינה שחוסכת בסגירת הפערים בתוכה, חוסכת בצמיחה שלה.
בשנה האחרונה נראה שהזנחת החברה הערבית הפכה לסוג של מדיניות, ראינו את זה בתקציבים שלא מומשו או שהוקפאו ובעיקר בחוסר עניין לסייע. ההזנחה הזו תגבה מחירים קשים לא רק מהערבים. בלי שיהיה מי שיעצור אותה, הפשיעה תמשיך ותתפשט גם אל מחוץ ליישובים הערביים. העוני, ככל שיגדל, יהיה נטל על הכלכלה הישראלית ומאות אלפי הצעירים שלא ימצו את הפוטנציאל שלהם בשל הזנחת המדינה, לא יתרמו לכלכלה כפי שיכולים היו לתרום.
זוהי קריאת השכמה אחרונה לכנסת שהתקציב עבר לאישורה. לא רק בעבורנו האזרחים הערבים, אלא בעבור המשק הישראלי כולו, אסור לתת יד לפגיעה בתכנית החומש לצמצום אי השוויון ולקידום החברה הערבית. כולנו נהיה חזקים יותר אם תהיה כאן שותפות אמיתית בעשייה, שותפות ממקום של שוויון.