"המוני האומה (הירדנית) חייבים לקחת חלק בקרב 'מבול אל-אקצא'... דם העם הזה (העם הירדני) צריך להתערבב עם הדם של העם הפלסטיני עד שיגיע פתרון הסכסוך הזה לטובתנו...". כך נאם בשבוע שעבר ח'אלד משעל, אחד מבכירי חמאס וראש הלשכה המדינית לשעבר, באמצעות פלטפורמת הווידאו במהלך כינוס נשים בעמאן. דברים אלו היו מעט מדברי ההסתה שנשמעו ברחובות ירדן רק בימים האחרונים ושמבטאים את הלך הרוח הערבי נוכח המלחמה בעזה.
על זמן שאול: בעוד המתח מול איראן גובר, כדאי לנסראללה לדעת כי דמו בראשו
יחסי ישראל-ארה"ב: יש דרך לגשר על חילוקי הדעות ביניהן? | זלמן שובל
נראה כי האירועים בירדן, ובמיוחד ההפגנות, שמתקיימות באופן קבוע, מאז אוקטובר 2023, מעוררים דאגה, וייתכן שאף עלולים להוות סכנה ליציבות המשטר ההאשמי, זאת מכמה סיבות.
ראשית, לצד המסרים הקבועים, שנשמעים בהפגנות בגנות ישראל והסכם השלום, החלו להישמע לאחרונה גם מסרים שליליים כלפי המשטר הירדני. דבר זה חדש ולא היה קודם לכן עם פרוץ האירועים. נראה שדעת הקהל בירדן אינה שביעת רצון ממדיניות המשטר שנתפס כמשתף פעולה עם ישראל הן במישור הצבאי והן במישור האזרחי, בעיקר בגלל ייצוא תוצרת חקלאית לישראל.
שנית, היקף ההפגנות ומספר המפגינים שמשתתפים בהן אינו דועך. בדרך-כלל במקרים שהיו בעבר בהפגנות הקשורות לסוגיה הפלסטינית, ההפגנות שככו ומספר המפגינים הלך ופחת במשך הזמן. במקרה הזה, התנועות האסלאמיות, שהן בעיקר עומדות מאחורי האירועים, מצליחות לשמר ציבור גדול של מפגינים שממשיך להשתתף בהפגנות ברחבי המדינה. שלישית, העימותים הולכים ומסלימים והחיכוך עם המשטרה וגורמי הביטחון מלווה בפגיעה בסדר הציבורי, הרס ושריפה של מתקני ציבור.
נראה שהשינוי באופי ההפגנות קשור למעורבות של איראן שמנסה, זה זמן רב, לחתור תחת המשטר הירדני. בעבר נרמז מפי מקורות בלתי רשמיים, שאיראן מתסיסה את הציבור הירדני ומלבה את ההפגנות במכוון כדי להחליש את המשטר ולהפילו, תוך שהיא מנצלת כעת את הסנטימנט הציבורי כלפי הפלסטינים ברצועת עזה. כפי שהוכח בסקר דעת קהל שנערך בירדן כחודש לאחר פרוץ המלחמה, בנובמבר 2023, למעלה מ-60% מתושבי ירדן תמכו בהתקפת חמאס על ישראל. מאז, התמיכה בחמאס ובתנועות האסלאמיות בכלל עלתה והקריאות בגנות ישראל, שהואשמה בפשעי מלחמה, גברו ונראה שהמשטר עומד חסר אונים נוכח פעילות ציבורית רחבה למען הפלסטינים במדינה.
אמנם מדדים בינלאומיים מצביעים על כך, שביחס למדינות ערביות אחרות, המשטר הירדני עודנו יציב, אך התמשכות המלחמה בעזה, ואיתה גם ההפגנות הסוערות והדיכוי האלים שלהן, עלולים להחליש אותו ולפגוע בחוסנו. לכן, בשעה שגורמים אסלאמיים מאתגרים את המשטר ההאשמי, מתוך המדינה ומחוצה לה, על המשטר הירדני, לנהוג כפי שנהג בעבר, במשך כמאה שנים ויותר, ולאפשר למפגינים להפגין, תוך איפוק וריסון מצד כוחות הביטחון וזאת כדי למנוע הסלמה.
הסלמה, שהחלה במדינות ערביות, בתקופת האביב הערבי, הובילה לאיבוד שליטה ביטחונית, לאנרכיה ולבסוף לאובדן השלטון. אם כך יהיה, חלילה, בירדן, ינצלו אותה היטב התנועות האסלאמיות, בתמיכת איראן, והדבר יביא לאיום ביטחוני משמעותי על ישראל. או אז לישראל לא תהיה ברירה אלא להתערב בתוך ירדן כדי להגן על המשטר, כפי שאיים ראש הממשלה נתניהו, כאשר נשקפה סכנה ליציבות המשטר הירדני מפלישת דאע"ש לירדן בספטמבר 2014.
פרופ' רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי ומומחה לירדן