התגובה המושלמת לתקיפה האיראנית תהיה נורמליזציה עם סעודיה. לאחר ביצוע הירי חסר התקדים לעבר ישראל כנקמה על מותו של חסן מהדוי וכדי לעצב משוואת הרתעה חדשה מול ישראל, נמצאת ההנהגה האיראנית בעמדת המתנה לתגובה הישראלית.
"מוחזקת כבת ערובה": מדוע הקהילה היהודית באיראן משבחת את המתקפה על ישראל?
והטאקט, מה איתו? זה השיר ששידרו ב-BBC במהלך מתקפת איראן על ישראל
אמנם, רוב האמל"ח שנורה לעבר ישראל יורט, אבל נדמה מהצהרותיהם שהבכירים האיראנים מרוצים מאוד מתוצאותיה. איראן יזמה מתקפה חסרת תקדים על ישראל, למרות האיומים של הממשל האמריקאי להימנע מכך, ולמרות מערכת ההגנה המתקדמת של ישראל בגיבוי ארה"ב, מספר טילים הצליח לחדור ולפגוע במטרות צבאיות בישראל.
הכדור נמצא כרגע "במגרש הישראלי". לכאורה מתחייב שישראל תגיב לתקיפה האיראנית כדי לשקם את הרתעתה וכדי לגבות מחיר על "עזות המצח" של איראן, אבל ברור כיום שתקיפה זו לא תזכה לתמיכת הממשל האמריקאי, תפגע במאמצים של ישראל להגביר את הלחץ המדיני על איראן ובעיקר תהווה פתח להסלמה חמורה בין ישראל לציר האיראני שראשיתו בחילופי מהלומות בין המדינות וסופו ככל הנראה במלחמה אזורית רחבה בהשתתפות כלל השלוחים ("פרוקסי") האיראניים כולל חיזבאללה (ייתכן ללא גיבוי של הממשל, שאינו מעוניין בתגובה ישראלית צבאית).
יציאה למלחמה אזורית ללא גיבוי אמריקאי לא רק שתפגע במאמצים לגביית מחיר באיראן, אלא גם תקשה מאוד על ישראל לשמר את יכולת ההגנה (הכמעט) מושלמת שלה על אדמתה. אם יש דבר אחד שישראל צריכה ללמוד "מליל הטילים" האיראני זו העובדה שישראל לא צריכה וכנראה לא יכולה להתמודד עם איראן לבדה ללא סיוע ותמיכה של הקואליציה האזורית בהובלת ארה"ב. זו הייתה מוכנה להתגייס למען ישראל כשזו נתפסה כקורבן אבל ספק רב מאוד אם תהיה מוכנה לסייע לישראל כשזו תיתפס כתוקפן.
אמנם האיראנים "מבושמים" מהצלחתם האופרטיבית, אבל בצוק העיתים הם פספסו את הכשלון הגדול ביותר של איראן במתקפה זו. חוסר היכולת שלהם להניא את מדינות האזור מלסייע לישראל לסכל את המתקפה. למרות איומי הרהב שהגיעו מטהרן, מדינות רבות באזור כדוגמת ירדן סייעו בצורה כזו או אחרת בסיכול המתקפה האיראנית.
יתרה מכך, מדינות רבות באזור גינו את המתקפה של איראן, כולל מדינות אשר להן "ירח דבש" מדיני עם טהרן כדוגמת סעודיה, וטענו כי מדובר במהלכים "חסרי אחריות". כך, ולאחר חודשים רבים של שחיקה עמוקה במעמדה המדיני של ישראל באזור בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", התקיפה האיראנית חיזקה מחדש את מעמדה בקרב המחנה המתון האזורי, אשר יכול לסייע לישראל לבנות קואליציה שתאפשר להתמודד מול איומי איראן בעתיד.
איראן הוכיחה שוב למדינות האזור את מסוכנותה הצבאית, באופן שמייצר פלטפורמה מדינית וביטחונית משותפת לאותן מדינות וישראל על בסיס הצורך להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן כנגד הסכנה הנשקפת מטהרן.
בהקשר ישיר לכך, התגובה הטובה ביותר שתהיה למתקפה האיראנית היא קידום נורמליזציה עם סעודיה, תוך התקדמות במסלול המדיני הפלסטיני. שני המהלכים הללו יפגעו בצורה קשה בטהרן, אולי יותר מכל תקיפה צבאית כנגדה. אין באיראן חשש יותר גדול מהפיכתה של ישראל למדינה אינטגרלית במזרח התיכון בכלל ובעיני מדינות המפרץ בפרט. בראי איראן מדובר בסכנה מדינית, תרבותית וביטחונית מהמעלה הראשונה, כי היא מקרבת את ישראל משמעותית לגבולותיה, ולכן יש בראייתה השפעות שליליות במיוחד.
התקדמות במו"מ המדיני עם הפלסטינים תפגע קשות ביכולתה של איראן להתערב באופן ישיר במתרחש בזירה זו, ותשמוט מהקרקע את הצידוק "המוסרי" לכאורה של איראן להתערבות בהקשר הפלסטיני. נורמליזציה עם סעודיה תאפשר להקים באופן פומבי ורחב קואליציה אזורית שלא רק תקבע את הסיוע לכל אחת מבעלות הברית בהגנה, אלא גם תאפשר לקדם מהלכים מורכבים יותר בהובלה אמריקאית מול טהרן, במיוחד אם זו תחליט לחצות את הרוביקון בהקשרי יכולתה הגרעינית ותבקש להתקדם לעבר פצצה.
לחילופין, כל תקיפה ישראלית עצמאית כאשר ברקע המצב המורכב בעזה, תפחית דרמטית את היכולת לגבש קואליציה שכזו, באופן שישראל עלולה להישאר לבד במערכה מול איראן ושלוחותיה בצורה שתעמיד את ישראל בסכנה גדולה.
בשורה התחתונה, ובניגוד לכאורה לאינסטינקט הראשוני, תגובה ישראלית עצמאית אל מול איראן תעמיד את ישראל בסכנה ובעיקר תפגע בסיכוי להקים קואליציה אזורית בהובלת ארה"ב כנגד טהרן. המענה המושלם לתקיפה האיראנית יהיה לנצל את החשש האזורי והבינלאומי מאיראן, להגביר את הלחץ המדיני עליה ובעיקר לנצל זאת כפלטפורמה להידוק מערכת היחסים עם מדינות האזור ובראשן סעודיה, שכן כל התקרבות בין ישראל לממלכה הסעודית תפגע בטהרן אולי יותר מכל תקיפה קינטית כזו או אחרת.