עד היום יש שרים שאינם מבינים את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, וחושבים שהיא כמו עו"ד שנותן ייעוץ משפטי לחברה. אך בעצם תפקידו החשוב של היועץ המשפטי הוא לבדוק את חוקיות פעולות הממשלה - והוא הסמכות היחידה לכך.
בצה"ל מתחקרים את ה-7 באוקטובר: אלו הקצינים שיעמדו בראש התחקיר
"לוקח את הצד של הטרוריסטים": טראמפ יוצא נגד החלטת ביידן
בחודש ינואר 2023 התייצב שר המשפטים יריב לוין והכריז על "הרפורמה המשפטית" שבכוונתו לקדם. הארץ רעשה וגעשה, ומיליוני אזרחים יצאו לרחובות למחות נגד "המהפכה המשפטית" שניסתה הממשלה לקדם. טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל גנזו את חלומות הרפורמה של השר לוין, ופסק דינו של בג"ץ, אשר ביטל את התיקון לחוק יסוד "הממשלה" בעניין עילת הסבירות, היה ההכרזה הפומבית על מותה של הרפורמה.
ואולם נראה שבחודשים האחרונים, בחסות המלחמה, "הרפורמה המשפטית" נמשכת, אך בצורה שונה ושקטה יותר - בעיקר בהחלטות שונות, ופחות בהצהרות בומבסטיות ובהצעות חוק קיצוניות. כך למשל, בוועדה לבחירת שופטים, פועל שר המשפטים לוין כדי להבטיח כי יתמנו לשיפוט או יקודמו רק שופטים המקובלים על חברי הקואליציה, ללא ניסיון להגיע להסכמות כפי שהיה נהוג בעבר.
זירת מאבק נוספת נוגעת, כמו תמיד, לניסיונות של הממשלה להחליש את מערך הייעוץ המשפטי. בעת הזו הקרב מתמקד בנושא גיוס בני הישיבות. לממשלה וליועצת המשפטית לממשלה יש עמדות מנוגדות בשאלה אם יש חובה לפעול כעת לגיוס בחורי הישיבות ולהמשיך את מימון הישיבות. נוכח העמדות המנוגדות התירה היועצת המשפטית ייצוג נפרד לממשלה בפני בג"ץ, אך הבהירה כי הייצוג הנפרד יהיה לממשלה, בעוד משרדי הממשלה - ובראשם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך - ממשיכים להיות כפופים לחוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה, ויהיו מיוצגים בעתירות באמצעות הפרקליטות.
הממשלה לא קיבלה עמדה זו, וב־30 באפריל 2024 קיבלה החלטה הסותרת את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ולפיה הייצוג הנפרד יהיה לממשלה ולכל משרדי הממשלה וגופי המדינה הרלוונטיים לעתירות, ובכללם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך - וזאת משום שעמדה המובאת לפני בית המשפט "חייבת להיות עמדה המייצגת מדיניות ממשלתית אחת".
המשנה ליועצת המשפטית ד"ר גיל לימון הגיב וכתב כי בהחלטת הממשלה "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה".
בתגובה ובאופן חריג שלח מזכיר הממשלה יוסי פוקס הודעה לבג"ץ, והאשים את היועצת המשפטית בכך שלא העבירה לידיעת בית המשפט את החלטת הממשלה. עוד כתב פוקס כי "זהו ניסיון חסר תקדים של הייעוץ המשפטי לממשלה להחליף את ממשלת ישראל. ניסיון לייצר מבנה שלטוני שבו גופי הביצוע כפופים ליועמ"שית במקום לממשלה, שהיא הרשות המבצעת של המדינה. היועמ"שית פועלת בחוסר תום לב. בצורה לעומתית לממשלה בעיצומה של מלחמה כבר חודשים ארוכים".
מונופול הייצוג
אם תצלח הממשלה במשימתה לתת ייצוג נפרד גם למשרדי הממשלה, יהיה זה תקדים של ממש בתחום הייצוג הנפרד, שהוא חריג לכלל המקובל - שלפיו הממשלה וכל זרועותיה כפופות לייעוץ המשפטי לממשלה. התוצאה של הכפפת משרדי הממשלה לייצוג של עורך דין פרטי היא שאלו יקבלו אישור לפעול בהתאם לעמדת הממשלה, ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של בני הישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות.
הממשלה מנסה למעשה לשבור את "מונופול הייצוג" של היועצת המשפטית לממשלה. מעניין לציין שממשלת נתניהו הראשונה בסוף שנות ה־90 קיבעה את "מונופול הייצוג" בהחלטת הממשלה שאימצה את דוח ועדת שמגר. הוועדה הוקמה בעקבות "פרשת בר־און" משנת 1997, אז מונה עורך הדין רוני בר־און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בהליך בזק – לפי החשד, בשל מניעים פסולים.
בדוח ועדת שמגר יש ניתוח מעמיק של סוגיית הייצוג, והותוו כללים ברורים למקרים שבהם יש מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה ביחס לדין ולייצוג בפני בית המשפט.
בדוח ועדת שמגר נקבע כי יש מקרים חריגים ונדירים שבהם סבור היועץ המשפטי כי הרשות השלטונית פועלת שלא כדין, אך אין מדובר ב"אי־חוקיות ברורה וחדה", אז "מן הנכון שהיועץ המשפטי יחליט על התרת ייצוגה של הרשות הממלכתית החולקת על דעתו, על ידי משפטן מהשירות הציבורי או מן המגזר הפרטי, הנכון להציג טעמיה של הרשות בפני בית המשפט".
בהתאם לכללי ועדת שמגר הותר עד היום, במקרים חריגים, לגורמים פוליטיים כמו הממשלה או שר משריה, ייצוג נפרד, אך עד כה אין מקרה שבו הותר למשרד ממשלתי או לגוף ציבורי כמו צה"ל ייצוג נפרד, ואם הממשלה תצליח ליישם את החלטת הממשלה לייצוג נפרד למשרדי הממשלה - תהיה זו החלשה משמעותית של כוחה וסמכותה של היועצת המשפטית לממשלה.