מאז הקמת ממשלת ישראל ה־37 ב־29 בדצמבר 2022, המדינה מצויה בטלטלה ביטחונית, חברתית, משטרית, מדינית וכלכלית מהקשות ביותר בתולדותיה. ואולם יש סוגיה אחת מרכזית שמאיימת באמת על המשך יציבות הממשלה – גיוס בני הישיבות.
המפכ"ל וקציני המשטרה במוקד: מופע האימים של איתמר בן גביר | בן כספית
טובעים בבוץ? כך נראית פעילות צה"ל ברצועה בימים אלו
כזכור, לפני כחודשיים שר הביטחון יואב גלנט הטיל פצצה פוליטית, כאשר הצהיר כי כל הצעת חוק בנושא הגיוס חייבת לקבל הסכמה של כל סיעות הקואליציה, לרבות סיעת המחנה הממלכתי של השר בני גנץ. פצצה משפטית הוטלה על ידי בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה, כאשר הבהירו למערכת הפוליטית כי בהיעדר חקיקה מעודכנת לא ניתן להמשיך ביישום החלטת הממשלה שלא לאכוף חובת גיוס על החרדים, ושבמקביל - יש להפסיק את המימון הציבורי לישיבות החרדיות.
בעקבות זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לתמרן בין בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה לבין הסיעות החרדיות וסיעת המחנה הממלכתי. כפי שהערכתי בטור זה כבר לפני כמה שבועות, קשה לראות כיצד ראש הממשלה יצליח לפרק את המוקשים, ולהוביל מתווה גיוס שיהיה מקובל הן על בג"ץ, הן על הסיעות החרדיות והן על סיעת המחנה הממלכתי.
לקראת הדיון בבג"ץ, שיתקיים ב־2 ביוני 2024, מנסה הממשלה להראות לשופטי בג"ץ כי יש התקדמות בהליך החקיקה של הסדר חדש, ולכן יש לתת למערכת הפוליטית פרק זמן נוסף להסדרת הסוגיה הסבוכה. ואולם קשה לראות כיצד הממשלה מצליחה לגבש נוסח שיוסכם על השר גלנט ועל שרי המחנה הממלכתי. בנוסף, בעקבות מלחמת חרבות ברזל יש סחף פוליטי משמעותי כנגד המשך מתן פטור מגיוס לבני ישיבות, גם בקרב סיעות הימין.
הוויכוח העיקרי נוגע ליעדי הגיוס או למכסות הגיוס השנתיות של צעירים חרדים והאמצעים לאכיפתם. על פי ההערכות, בכל שנה יש כ־13 אלף מועמדים חרדים חדשים לגיוס. החרדים דורשים שזכות הבחירה ללמוד תורה תישמר לכל בחור חרדי, ושיעדי הגיוס יותאמו למספר החרדים המחזיקים בפטור. השאלה היא מה יהיה יעד הגיוס מתוך אוכלוסייה זו.
הסיעות החרדיות מבקשות לצמצם עד כמה שניתן את הגדרת יעדי הגיוס השנתיים, תוך הותרת מכסות הגיוס להחלטת ממשלה שיכולה להשתנות בכל רגע, מבלי שיש סנקציה על אי־עמידה ביעדים שנקבעו. כלומר, הסיעות החרדיות מבקשות לקבוע יעדים גמישים שיכוּונו למערכת הביטחון ולא לבני הישיבות או לישיבות.
לעומת זאת, הגורמים המבקשים לקדם שוויון ממשי בנטל דורשים לקבוע חובת גיוס כוללת לכל הצעירים החרדים, לצד אפשרות לקביעת מכסות שנתיות לעילויים בתורה שיהיו פטורים מגיוס. בכל מקרה, הדרישה היא שמכסות הגיוס יהיו של הישיבות, ואי־עמידה ביעדים תוביל לסנקציות על הישיבות או אפילו על המשתמטים מגיוס - כולל סנקציות כלכליות ופליליות.
קשה לראות כיצד מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס, שמונה מטעם נתניהו לעסוק בנושא, יצליח לגבש נוסח שיוסכם על הסיעות החרדיות, השר גלנט והשר גנץ. סביר להניח שראש הממשלה ינסה לקדם מתווה שיוסכם על שרי הליכוד, הציונות הדתית והסיעות החרדיות.
במצב זה ניתן להעריך בזהירות ששרי המחנה הממלכתי יעזבו את הממשלה, ויתגברו הקריאות לפיזור הכנסת ויציאה לבחירות. לכן יש סבירות לא מבוטלת שמשבר גיוס בני הישיבות, ולא המצב הביטחוני, הכלכלי או המדיני, הוא שיוביל להפלת הממשלה. ממשלות ישראל לא נפלו אף פעם בגלל בעיות חוץ וביטחון, אלא בגלל בעיות פנים כמו נושא גיוס החרדים.