החלטת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ה-ICC) לבקש הוצאת צווי מעצר לראש ממשלת ישראל ולשר הביטחון, מוכיחה (שוב) עד כמה גם במוסדות השיפוט הבינלאומיים, אשר אמורים להיות מקצועיים ואובייקטיבים, מתקבלות החלטות גם על בסיס שיקולים פוליטיים.

איפה טעינו אם בכלל: הסיבה שהתובע בהאג החליט להגיש את החשבון  
עמית סגל נגד הפרקליטות: "במדינת ישראל יש אנרכיה"

במשך עשרים שנות פעילות בית הדין (עד יולי 2022), נפתחו תיקים נגד 51 חשודים בלבד. אצל כולם היה מדובר בחשדות לפשעים משמעותיים כדוגמת רצח, אונס, עבדות מינית וגיוס קטינים ללחימה, ואצל כולם היה מדובר בתקיפה מכוונת ונרחבת של אזרחים ("בלתי מעורבים"). מבין אותם תיקים, רק 14 הגיעו לכדי פסק דין, מתוכם ארבע זוכו, חמישה הורשעו בעבירות של שיבוש הליכי משפט, וחמישה בלבד הורשעו בעבירות מהותיות.

דוד ברלינר (צילום: ללא קרדיט)
דוד ברלינר (צילום: ללא קרדיט)

דרישת המעצר של התובע נגד בכירים ישראלים, תוך התעלמות מפשעי מלחמה והפשעים נגד האנושות המבוצעים ברחבי העולם, מעידה מצד עצמה על הפוליטיזציה הקשה בה נתון בית הדין, וזאת מבלי להזכיר את העובדה שמדינת ישראל איננה חברה בחוקת רומא וכי לבית הדין אין לכאורה סמכות לגביה.

להחלטה יש משמעויות בינלאומיות ופנימיות. בזירה הבינלאומית, ההחלטה עלולה לפגוע בלגיטימציה של בית הדין ובמעמדו. התובע אמנם נענה ללחץ ציבורי, אך מנגד פגע ביוקרתו המקצועית. מדינות שונות, כדוגמת גרמניה, אוסטריה, אוסטרליה והונגריה, כבר הודיעו בעבר כי הן מתנגדות לסמכותו של בית הדין בנוגע למקרה הישראלי.

פוליטיזציה כה בוטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי גורמת לחשש בקרב מדינות מערביות שחברות בבית הדין, דוגמת בריטניה וצרפת, אשר שולחות את חייליהן להילחם במקומות שונים בעולם, שבעתיד האש תופנה גם אליהן. הליך זה עלול לגרום למדינות לפרוש מבית הדין ומרחיק מאוד את הסיכוי שמדינות שטרם הצטרפו לבית הדין - כמו ארה"ב, הודו, רוסיה וסין - יעשו זאת.

בזירה המקומית, משמעות המהלך היא שמי שהוצא נגדו צו מעצר, לא יוכל לנסוע לאף מדינה שחברה בבית הדין, ומדובר בלא מעט מדינות, שכן עם הנחיתה אותו גורם ייעצר ויוסגר להאג.

משמעות נוספת נוגעת למאבקים בין הרשויות בישראל. אחת ההצדקות המרכזיות לאקטיביזם השיפוטי של בג"ץ, בפרט בנוגע ללחימה של צה"ל, הייתה ההגנה שהוא כביכול מעניק לבכירים הישראליים מבני העמדה לדין ב-ICC. כעת מתברר שטיעון זה היה מופרז, בלשון המעטה.

עו"ד דוד ברלינר הוא שותף במשרד ברלינר, רוזנברג דוד, מרצה באוניברסיטת בר אילן ובקריה האקדמית אונו.