כל מי שצופה או גולש כיום ברשתות המערביות דוברות הערבית כמו בי.בי.סי וסקיי וברשתות התקשורת של מדינות ערב, שומע השכם והערב את המילים "איבאדה ג'מאעיה", שפירושן רצח עם או ג'נוסייד. קציני צבא בדימוס, אנשי אקדמיה ופוליטיקאים ערבים שעמם אני מתעמת כמעט מדי ערב, אינם מפסיקים להטיף ולסנוט בישראל על "רצח העם" שהיא מבצעת ברצועת עזה.
הם נשענים על החלטות בתי המשפט הבינלאומיים שכבר הרשיעו את ישראל בעבר ועל הלכי הרוח השוררים במדינותיהם, כולל בארצות הברית. מדברים אצלנו לא מעט על הסברה. עזבו את ההסברה - בואו נספק עובדות. פתגם ערבי קובע, "מי שביתו מזכוכית, שייזהר לא להשליך אבנים על אחרים". נציגים טורקים נוזפים בישראל על "שואת הפלסטינים" בו בזמן שהם מתעלמים משואת הארמנים.
מנהיגי ציבור מצרים, בעיקר מהאופוזיציה, שכחו משום מה את מלחמת תימן בשנות ה־60 וטוענים שעשרות האלפים שנהרגו במהלכה "נהרגו שלא במתכוון". אלה רוצים לומר שישראל כיוונה את נשקה כלפי העזתים במטרה להוציא להורג חפים מפשע. כולם מצטרפים לחגיגת ההטפה לישראל. לשיטת אקדמאים טורקים, חמאס כלל איננו ארגון טרור.
מי כן? מפלגת הפועלים של כורדיסטאן PKK, שמנהיגה עבדאללה אוצ'לאן כלוא בחסות ארדואן מאז 1999. כך גם הסורים, שמנהיגיהם טבחו בתושבי ארצם ב־1982, כשחאפז אל־אסד רצח שתי רבבות מוסלמים סונים בעיר חמאה, והחל משנת 2011 כשבנו בשאר רצח יותר ממיליון איש במלחמת האזרחים בסוריה.
גם הנציגים הירדנים שכחו שהמלך חוסיין חיסל כמחצית מאנשי אש"ף סביב אירועי "ספטמבר השחור" רק משום שאיימו על יציבות ממלכתו. והפלסטינים? הם בכלל נמצאים ביקום אחר. קשה למצוא כיום אקדמאי או עיתונאי פלסטיני שלא נסחפים על גלי האופוריה בעקבות קבלת הרשות הפלסטינית כחברה מן המניין באו"ם. ההסתה והטיעונים השקריים שנשמעים מדי יום במדיה הערבית לבטח היוו רוח גבית שתרמה להכרזה.
באקדמאים או עיתונאים ערבים המחויבים לשנאת ישראל ולתקיפתה מעל לכל במה, אין כל חדש. החידוש הוא בחלחול התחושה ואף התודעה לעבר מדינות המערב והיקלטותם של רעיונות עוועים שעלולים להפוך ל"עובדות היסטוריות". הסילוף בולט יום אחר יום בכמות ההרוגים הפלסטינים, הן במספר המופרז והן באי־הכללת כ־15 אלף מחבלי חמאס וארגוני טרור אחרים בתוכם.
גם הקיצוץ הגס שעשה לאחרונה המשרד לתיאום נושאים הומניטריים של האו"ם (OCHA) במספר ההרוגים עבר מתחת לרדאר. למרות שהנתונים המפוברקים שמבוססים על משרד הבריאות של חמאס בעזה הם בלוף שהתגלה, הנזק האדיר כבר נעשה. אם כן, עשרות מיליוני דוברי ערבית ניזונים מפנטזיות שקריות או מסילוף מכוון של עובדות.
מאבק המנע שנעשה על ידי מספר קטן של ישראלים דוברי ערבית הוא טיפה בים. חלקם לא מצוידים בעובדות ההיסטוריות לאשורן וחלקם לא סותרים בתקיפות את הדוברים השקרנים. הגם שזהו קרב מעטים מול רבים עם משאבים מוגבלים בהשוואה למרחבי העולם הערבי, אין זה פוטר את ישראל מלהגביר את המאמץ בזירות הללו. טוב יעשו הרשויות אם יכשירו דור חדש של דוברי ערבית מביני עניין, שכן המתקפה האנטי־ישראלית לא עומדת לעבור מן העולם.
הכותב הוא מזרחן ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי