מאז שנודע על ההחלטה של התובע להוציא צווי מעצר כנגד בנימין נתניהו ויואב גלנט, המערכת הפוליטית האמריקאית כמרקחה, הכוללת שצף של גינויים מכל גווני הקשת הפוליטית על החלטת התובע. לצד הגינויים כולל זה של הנשיא ביידן שאמר: "בקשת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי למתן צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים מקוממת", הוסיף: "תנו לי להבהיר: בניגוד למה שהתובע אולי רומז, אין השוואה בין ישראל לחמאס. תמיד נעמוד לצד ישראל מול האיומים על ביטחונה".
הגנרל האמריקאי הבכיר בביקורת נדירה: זו השגיאה הגדולה של צה"ל
מתחת לרדאר של העולם: צה"ל מתקרב להישג עצום ברפיח
אבל מילים חשובות ככל שיהיו, אינן מעשים שניתן ואפשר לבצע לפי החוק האמריקאי. הנשיא בוש חתם ב-2002 על חוק שנקרא American Service-Members' Protection Act שיש המכנים אותו Hauge Invasion Act או חוק הפלישה להאג, המאפשר לפעול בסט כלים דיפלומטיים, כלכליים ואף צבאיים במקרה של העמדת איש צבא, אזרח אמריקאי או בעל ברית לדין (הרלוונטי בהקשר שלנו).
בספרי, "המפתח להבנת דונאלד טראמפ", ישנו פרק שלם שמתעסק באיום שהפך לביצוע של מי שהיה אז היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, לגבי הפעלת כוח משתק כלפי אותה ישות בינלאומית, שכללה "סל" שנחתם על ידי הנשיא טראמפ שהסמיך את מחלקות המדינה והאוצר האמריקניות להטיל סנקציות על בכירי בית הדין בהאג, בגין "פתיחת חקירות לא הוגנות על פעולות ארה"ב באפגניסטן".
הצו נחתם לפי תקנות הביטחון הלאומי, לפיהן פעולות בית הדין בהאג עלולות לפגוע בביטחון המדינה. התגובה היכתה בהלם את בית הדין ואת הארגונים לשמירת זכויות אדם, מספיק לקרוא את ההודעה של ארגון Human Rights Watch שאמר בשעתו כי הצעד חסר התקדים שנקט ממשל טראמפ, המקפיא את נכסיהם של תובעים בבית הדין הפלילי הבינלאומי(ICC) מבטא "זלזול בוטה בקורבנות הפשעים החמורים
ביותר בעולם".
וההתייחסות לאפקטיביות של הסנקציות: "סנקציות אלה פוגעות קשות באנשים שנגדם ננקטו, שאינם מאבדים רק את הגישה לנכסיהם בארה"ב, אלא גם את היכולת לקיים קשרים מסחריים ופיננסיים עם 'אנשים וישויות אמריקאים', ובכלל זה בנקים וחברות אחרות. לסנקציות אמריקאיות יש גם השפעה מצננת על בנקים שאינם אמריקאים ועל חברות אחרות מחוץ לתחום השיפוט של ארה"ב, החוששים לאבד בעצמם את הגישה למערכת הבנקאית האמריקאית אם לא יסייעו לארה"ב לייצא ביעילות את צעדי הענישה".
"אחד היתרונות של טראמפ בתחום ניהול הזירה הדיפלומטית של ארה"ב הוא התפיסה שהוא 'לא צפוי' ויכול 'להתהפך'. ככזו, היא השאירה מרווח של חשש אצל חברים ואויבים כאחד. החוסר וודאות שטראמפ השאיר אצל השחקנים הבינלאומיים השאיר אותם דרוכים ובעיקר חוששים.
באנגלית יש את Play your Trump card שמשמעותו לעשות משהו בלתי צפוי, שנותן לך יתרון: המשפט המפורסם משמעותי על שאר השחקנים. הנשיא טראמפ ידע לעשות שימוש בקלף הזה, גם מילולית (כשמו) וגם התנהגותית. זהו מרכיב חשוב בדוקטרינת ההפעלה של הנשיא טראמפ בניהול הזירה הבינלאומית, והסיבה לכך ששחקנים אחרים בזירה הבינלאומית מתארים את ההתנהגות בחשש מהול בבוז במדינות המערב וחשש מהול באימה וכבוד במזרח התיכון.
לנשיא ביידן יתרונות רבים, אבל לשחק את המשחק של טראמפ זה לגמרי לא בסיס ההפעלה שלו. מעבר לכך שמזכיר המדינה בלינקן ביטל את העיצומים שהוטלו על התובעת שפתחה בחקירה על ישראל שהטיל ממשל טראמפ, דפוס ההפעלה של מזכיר המדינה הוא פעילות משותפת עם ארגונים בינלאומיים לשמירה על זכויות אדם ולא התנגחות עימם.
אם כבר, הדרך לפעולה של ממשל ביידן מול התובע הנוכחי, שנבחר בהסכמת ארה"ב, הייתה לפעול בתמורה לתמיכתו בהסרת הסנקציות כנגד
חיילים אמריקנים שנחשדו במעורבות בפשעי מלחמה באפגניסטן. מי שמיהר כבר אתמול להודיע שכבר השבוע הוא מביא הצעת החלטה לסנקציות כנגד התובע והשופטים היה יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני, ג'ונסון, הנוצרי ציוני.
במהלך שכבר כעת שנראה כמהלך שיעבור ברוב גדול בהסתמך על הרוב הרפובליקני וכמה חברי קונגרס דמוקרטים שהביעו הסתייגות להחלטת התובע. ההצעה אמורה להבהיר כי ישראל היא בת ברית ותחייב את הממשל לפעול בצעדים שיציע המחוקק כנגד תובע בית הדין. עד שההצעה תהפוך לחוק, נדרש רוב בסנאט בראשותו של היו"ר הדמוקרטי היהודי שומר ולבסוף חתימת ידו של הנשיא ביידן.
השאלה המרכזית היא מה יהיה הצעד של ביידן, והאם יראה מחויבות למהלך אדישות או התנגדות. סד הנתונים שבו ביידן נמצא מובן לגמרי בהקשר של אכיפת החוק, ולכן קשה להתנבא מה יהיה סל הכלים בהם ניתן יהיה "לעבוד" כדי לשכנע "בעדינות" את התובע והשופטים כי יש מחיר גדול מדי לשלם על התמשכות התהליכים. כך כל צעד מסמלי (איסור כניסה לארה"ב) דרך רדיפה כלכלית ועד הוצאת צווי מעצר יכול להיות בארגז הכלים של הנשיא. בימים הקרובים, נוכל לדעת טוב יותר עד כמה גבוה הוא יורה את חציו.
ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וגאואסטרטגיה מאוניברסיטת חיפה ומגיש הפודקאסט "אמריקה בייבי".
