בישיבת סיעת הליכוד שנערכה השבוע הציג שר הביטחון תסריט בלהות, שלפיו אם יוקם ממשל צבאי בעזה זה יהיה סופה של מדינת ישראל או קרוב לכך. הואיל ואין לגלנט נימוקים ענייניים להסביר את התנגדותו לממשל צבאי, שכבר הפכה ללא רציונלית, הוא הביא טיעונים חסרי שחר.
הציבור לא יסלח למי שיקים לצדו מדינת טרור שתאיים על ישראל | שי אלון
החרמת ציוד AP הוא עוד צעד להרחקת ישראל מהעולם הדמוקרטי
הטיעון הראשון היה כי ”המשמעות (של ממשל צבאי ישראלי ברצועה) היא סדרי גודל של ארבע אוגדות שצה”ל צריך להחזיק באופן קבוע”. השמדת היכולת הצבאית של חמאס ומיטוט שלטונו האזרחי מחייבים כיבוש מלא של הרצועה והקמת ממשל צבאי זמני. הרמטכ”ל האמריקאי, גנרל צ'ארלס בראון, אמר השבוע: “לא רק שאתה צריך באמת להיכנס ולחסל את היריב שמולו אתה עומד, אתה צריך להחזיק את השטח - ואז אתה צריך לייצב אותו”. גנרל דייוויד פטראוס אמר דברים דומים עוד בטרם המלחמה. אבל מיהם לעומת גלנט והרמטכ”ל?
מתפ”ש, הגוף המומחה לנושא זה, הציג חוות דעת כי מספיקה אוגדה אחת כדי לקיים ממשל צבאי ברצועה, אבל גלנט מסתיר את חוות הדעת הזאת כדי שיוכל להמשיך ולספר סיפורי בדים לציבור.
גלנט העריך כי “אלפי חיילים ישלמו בחייהם לאורך שנים”. אולם יש לזכור כי ב־56 השנים בין מלחמת ששת הימים ל־7 באוקטובר נהרגו ביו”ש ובעזה כ־500 חיילים, וזאת, לרבות האינתיפאדה הראשונה והשנייה ומבצעים נרחבים כמו חומת מגן וצוק איתן.
הקמת ממשל צבאי בכל שטח הרצועה אפשרית רק אחרי השמדת עיקר יכולתו הצבאית של חמאס, שברור שתביא לצניחה דרסטית במספר החיילים ההרוגים. יתרה מכך, הממשל הצבאי צריך להיות זמני בלבד והיות שגלנט מסכים שצה”ל צריך להחזיק בשליטה הביטחונית ברצועה לשנים ארוכות, אין סיבה עניינית להתנגדותו להקמת ממשל צבאי ארעי עד למיטוט שלטון חמאס.
טיעון נוסף של שר הביטחון היה: ”אנחנו גם נצטרך להאריך את השירות לסדר גודל של ארבע שנים”. אחרי שקריו על “ארבע אוגדות” ו”אלפי חיילים” הרוגים, מפליא שגלנט לא דיבר על הארכת השירות ל־40 שנה. בתקופה בין 1968 ל־2015 ניהלה ישראל ארבע מלחמות גדולות, וברוב השנים האלו גם תחזקה ממשל צבאי ביו”ש וברצועה, אך אורך השירות הצבאי לגברים נותר שלוש שנים, ובשנת 2015 הוא אף קוצר ל־32 חודשים.
ולבסוף, אמר גלנט: “הגישה היחידה שיכולה לתפוס פה היא שכאשר אתה יוצא, מישהו אחר שהוא מקומי נכנס במקומך”. גלנט, שמתנגד לממשל צבאי זמני, הגה שלל תוכניות הזויות לחלופה שלטונית לחמאס, וכולן נכשלו. אבל נניח שיש ממש בהזיותיו על אודות גורמים מקומיים שישלטו במקומנו עוד בטרם הכרעת חמאס. איפה הם? הרי הוא מחפש אחריהם במשך שבעה חודשים, ואם לא מצא אותם עד עכשיו, מה מביא אותו לחשוב שימצא אותם בקרוב? בינתיים, חמאס ממשיך להשתלט על רוב הסיוע ההומניטרי, כולל הסיוע שנכנס עתה דרך המזח האמריקאי (וחמאס אף יורה על המזח).
גלנט מתנגד בתקיפות לפתרון הישים של ממשל צבאי זמני, ותומך בתוכניות הזויות שלא יתממשו לעולם. אני חושב שהנזקים שגרמה התנגדותו לממשל צבאי העבירו את גלנט על דעתו ולכן הוא מעלה טיעונים מופרכים יותר ויותר בנושא. בשורה התחתונה, יש רק שתי אופציות לשליטה אזרחית ברצועה בעת הנוכחית - ממשל צבאי זמני או המשך שלטון חמאס. בהתנגדותו לממשל צבאי זמני, שר הביטחון חיזק את השלטון החמאסי.
גלנט, שנושא באחריות למגה־מחדל של ה־7 באוקטובר (לצד ראש הממשלה) ושנושא באחריות לכישלון האסטרטגי במלחמה (כחבר בקבינט המלחמה), הוכיח בדבריו השבוע שהוא אינו כשיר באופן קיצוני להמשיך ולכהן כשר הביטחון.