התרסקותו למוות של נשיא איראן אבראהים ראיסי מעוררת תגובות מגוונות בתוך ארצו, כמו גם בעולם המערבי ובישראל. בעיצומם של משברים פנימיים וחיצוניים במזרח התיכון, האירוע מסמן צומת מכריע בשאלה אם מותו יוביל לשינויים משמעותיים במדיניות האיראנית כלפינו, או שימשיך להותיר את ישראל במצב של דריכות מתמדת מול איום שמרני וקשה לשינוי.
באיראן מאשימים: כך ארה"ב גרמה להתרסקות המסוק של ראיסי
מותו של ראיסי, הידוע בכינויו "התליין מטהרן", בהתרסקות מסוקו בדרך חזרה מפגישה רשמית עם נשיא אזרבייג'ן כשהוא מלווה בשר החוץ שלו אמיר עבדאללהיאן, עורר שמחה סמויה בקרב אזרחי איראן. האירוע מציין רגע משמעותי בהיסטוריה המודרנית של המדינה, אשר דורש בחינה מעמיקה של השפעותיו הפוליטיות והחברתיות הן ברפובליקה האסלאמית והן במזרח התיכון כולו.
ראיסי התפרסם לראשונה כאשר השתתף ב"ועדת המוות" בשנת 1988. הוועדה הייתה אחראית להוצאה להורג של אסירים פוליטיים בעינויים ובתלייה. בהיותו אז רק בן 28, ראיסי הוכיח את אכזריותו ותרם לפסיקות שגרמו להוצאתם להורג של בין 4,000 ל־30 אלף פעילי ותומכי מוג'אהדין ח'לק וארגוני שמאל אחרים, מה שהעניק לו את כינויו הידוע לשמצה.
מותו של ראיסי התרחש כאשר איראן מתמודדת עם משברים רבים בזירה הפנימית, האזורית והבינלאומית. בשנים האחרונות המשטר נאבק לשמור על לגיטימציה בקרב הציבור. תנועת המחאה, שהחלה בספטמבר 2022 בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני, הצליחה להדגים את הזעם והייאוש בקרב האזרחים, אף שדוכאה בסופו של דבר.
שלוש שנים לאחר בחירתו לנשיאות, ראיסי עמד בפני ביקורת חריפה, אפילו מצד חוגים שמרניים, בשל כישלון מדיניותו הכלכלית. הוא לא הצליח לשפר את המצב הכלכלי הקשה במדינה ולגבור על האינפלציה המשתוללת, והמצוקות החברתיות נמשכות. שיעור ההצבעה הנמוך בבחירות הפרלמנטריות האחרונות מראה את השחיקה המתמשכת באמון הציבור במוסדות השלטון.
ראיסי, שהיה מקורב למנהיג העליון האייתוללה סיד עלי חמנאי, נחשב לנשיא הנאמן ביותר מבין חמשת הנשיאים שכיהנו תחתיו. בחירתו לתפקיד סימנה חזרה לשלטון שמרני אשר מיישר קו גם עם הרשות השופטת וגם עם משמרות המהפכה, וזאת במיוחד לאחר כהונתו של הנשיא הקודם חסן רוחאני, שהיה מזוהה עם המחנה הרפורמיסטי. יתרה מכך, בשל השקפותיו ומעמדו הדתי ישנם כאלה אשר ראו את ראיסי כמועמד הטבעי לכהן כמנהיג העליון של המשטר, דבר אשר הציב אותו בשורה אחת עם בנו של חמנאי.
החזון של סולימאני
מבחינה אזורית, התרסקות המסוק, שבה נהרג גם שר החוץ עבדאללהיאן, עשויה להשפיע רבות על מדיניות החוץ של איראן. השר היה דמות מרכזית בהובלת המדיניות האיראנית במזרח התיכון, והיה מקורב מאוד לכוח קודס ולמפקד הנערץ קאסם סולימאני. בזמן כהונתו כשר החוץ של הרפובליקה, הספיק עבדאללהיאן ליישם את החזון הפוליטי של סולימאני ואסטרטגיית יצוא המהפכה שלו, ששיאה הגיע עם פרוץ המלחמה בעזה בעקבות טבח 7 באוקטובר.
ראיסי היה דמות מרכזית בקידום מדיניות העמקת הקשרים של איראן עם מעצמות המזרח, ובמיוחד רוסיה וסין. מדיניות זו, המכונה "הפנים מזרחה", נועדה להעמיק את השותפות האסטרטגית ולחזק את הקשרים הכלכליים והביטחוניים של איראן עם מדינות אלו. בפברואר 2023 ערך ראיסי ביקור בסין, שבו נחתמו הסכמים רבים בתחומי המסחר, התחבורה, הטכנולוגיה והחקלאות, תוך חיזוק השותפות האסטרטגית בת 25 השנים בין המדינות. בנוסף, הוא פעל להבטיח את מעמדה של איראן כחברה מן המניין בארגון לשיתוף פעולה של שנחאי (SCO).
בביקורו במוסקבה בינואר 2022, נפגש ראיסי עם הנשיא ולדימיר פוטין והגיש טיוטת הסכם שותפות אסטרטגית ל־20 שנה, כדי להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון והכלכלה. המטרה הייתה להעמיק את היחסים הצבאיים והכלכליים בין שתי המדינות, כולל השתתפות בתרגילים צבאיים משותפים והחלפת טכנולוגיות צבאיות. מדיניות זו נועדה להתמודד עם הלחץ המערבי ולהבטיח את יציבותה וביטחונה של איראן בזירה הבינלאומית.
נסיבות מותו של ראיסי מצטרפות לשורה של כשלים בשלטון האיראני בשנים האחרונות, אשר ביניהם נכללים הפלת המטוס האוקראיני על ידי משמרות המהפכה, התפרצות הקורונה והתמודדות עם אסונות טבע כמו השיטפונות, אשר פוקדים עד לרגע זה חלקים מהמדינה וגורמים לאבידות ברכוש ובנפש. כשלים אלו ערערו את אמון הציבור במוסדות המדינה, שגם ככה היה רופף.
לסיכום, מות ראיסי מהווה מכה קלה בכנף עבור המנהיג העליון חמנאי, שכן ישנם מספיק מתמודדים כגון מחמד באקר קליבאף ועלי לאריג'אני, אשר משויכים למחנה השמרני ויכולים להיכנס לנעליו של ראיסי. כך שבפועל, האסטרטגיה האיראנית אינה צפויה להשתנות באופן משמעותי בעקבות ההתרסקות. בנוסף, הרפובליקה האסלאמית מוכנה להתמודד מבחינה חוקתית עם ההסתלקות הפתאומית של הנשיא. ולראיה, מועצת שומרי החוקה, אשר אמונה בין היתר על הבחירות באיראן, קבעה את התאריך 28 ביוני 2024 לבחירות הבאות באיראן.
שווה לסיים עם השאלה שכל מנהיג היה עוצר ושואל את עצמו - איך ראיסי ייזכר בדפי ההיסטוריה? יש קולות במערב שמנסים לנרמל את הפשעים של המשטר האיראני ושלוחותיו. האו"ם למשל מינה את איראן בראשות "התליין" ליו"ר מועצת זכויות האדם ואף הקדיש דקת דומייה לזכרו. גם האיחוד האירופי הביע צער על מותו של ראיסי, למרות אספקת כטב"מי הנפץ שרוסיה מקבלת מאיראן, מה שמאפשר את המשך הטבח בעם האוקראיני. אך יש גם דפי היסטוריה שנכתבים בפרסית, והאיראנים שחווים את הדיכוי על בשרם ומקיזים את דמם, לא ישכחו ויסלחו מהר כל כך.
הכותב הוא יליד איראן, מייסד ומנכ"ל DEEP VOID LTD