בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה עם פרוץ המהפכה המשפטית, מתקיים בישראל מאבק עז על דמותה. האם תהפוך להיות מדינה שמרנית עם גוון דתי־לאומני מודגש, או תמשיך להיות דמוקרטיה ליברלית. צווי התובע בהאג ישפיעו גם על הזירה הזו. הם עלולים לגרום לרוב הדומם להתייאש מהגינות המשפט והמדינות המערביות, ולאמץ גישה מקצינה שלפיה בסביבה בינלאומית כזו עדיף להיות חזק ולא לנסות להיות שומר חוק וצדיק בעיני העולם.

ביקורת חריפה בישראל על בית הדין בהאג: "הפכו לסייענים של מחבלים"
לצו לעצירת המבצע ברפיח יש מספר משמעויות: כולן רעות לישראל

ב־7 באוקטובר נקלעה ישראל למלחמת קיום, אבל גם בתוך הכאוס הזה דיני המלחמה נלקחו בחשבון בעת הכנת תוכניות הקרב ומדיניות האש. הכניסה לעזה הושהתה כדי לאפשר פינוי אזרחים וסיוע הומניטרי הוכנס לרצועה. צה”ל פועל מאז עם ליווי משפטי ומציית למשפט הבינלאומי. להחלטת התובע בהאג יש השלכות משפטיות ובינלאומיות קשות על ישראל, אבל צפויות להיות לה השפעות קשות לא פחות על דמותה כמדינה ליברלית ועל היכולת של המחנה הליברלי להצליח במאבק עליה.

כוחות צה''ל בעזה - מלחמת חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל בעזה - מלחמת חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)

מערכת המשפט הייתה לאורך העשורים האחרונים שומרת הסף של שלטון החוק. עוצמתה הייתה לצנינים בעיני מי שסברו שהיא מפריעה להם לקדם תפיסת עולם שמרנית דתית, ולכן, לאורך השנים היא ספגה ביקורת מצד גורמים שמרניים. הביטוי החריף לרצון לסרס ולשנות את אופייה של מערכת המשפט בא לידי ביטוי בהפיכה המשפטית. הממשלה ביקשה לשנות מן היסוד את האיזונים החוקתיים בישראל ולפגוע במערכת המשפט ובעצמאותה.

הניסיון הזה הוביל למאבק ערכי עז של המחנה הליברלי בישראל שנגע בליבת הערכים הדמוקרטיים. אבל בין הטיעונים המשמעותיים של מתנגדי המהפכה המשפטית היה גם הטיעון התועלתני. ביצור שלטון החוק מהווה משקל נגד למדיניות בעייתית של ישראל בכמה נושאים וביקורת של בית המשפט העליון הישראלי, הנהנה מאמון בחו”ל, מהווה גורם ממתן בביקורת המשפטית והאחרת כלפי ישראל בעולם.

החלטת התובע מהווה הבעת חוסר אמון מוחלט במערכת המשפט הישראלית. מעבר לפגיעה במישור הבינלאומי, היא מערערת את היכולת להמשיך ולהיאבק על הערכים הליברליים ועל עצמאות מערכת המשפט. רוב הישראלים לא היו מעורבים לעומק במחלוקת, אבל האיום שיש בהפיכה המשפטית על מעמד ישראל דיבר אליהם.

כך גם בחודשים האחרונים. בעוד דמם סער, קול ההיגיון הטוען בעד ציות למשפט הבינלאומי הביא למיתון תפיסותיהם. עתה, לאחר שהמאמץ הזה הסתבר כלא מספק בעיני העולם, יש חשש שהישראלים יראו בטיעון בעד שלטון החוק וההגנה שהוא מעניק לישראל כלי ריק. זה, יחד עם הסנטימנט הימני-שמרני בציבור הישראלי שהתגבר לאחר ה־7 באוקטובר, יקשו עוד יותר על היכולת לשמר את זהותה הליברלית של ישראל. אין אפשרות לוותר על המאבק הזה או להתייאש ממנו, אבל צריך להבין שאחרי החלטת התובע, האתגר גדול עוד יותר.

הכותב הוא סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה בכיר למשפטים במרכז האקדמי פרס