בעוד מספר ימים יתפרסמו תוצאות הבחירות של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. הבחירות בהודו, החלו ב 26 באפריל ויסתיימו ב 1 ליוני. 970 מיליון בעלי זכות הצבעה, הפרוסים על פני למעלה משלושה מיליון קמ"ר יממשו את זכותם בתהליך שיארך  כ 6 שבועות. למה שקורה במערכת הבחירות בהודו יש קשר ישראלי ותוצאות הבחירות משמעותיות עבור ישראל. 

הסוגיות הבוערות במערכת הבחירות הנוכחית הן, בראש ובראשונה הכלכלה, ולמרות שהודו היא הכלכלה הצומחת ביותר בעולם והפיכתה לאחרונה למעצמה הכלכלית החמישית בגודלה, המדינה מתמודדת עם אבטלה, אינפלציה גואה ופערים הולכים וגדלים בין עשירים לעניים.   סוגיה נוספת היא נושא הדת, כשבשנים האחרונות, תחת המפלגה הלאומנית - מפלגת העם ההודית (BJP), שבראשה עומד ראש הממשלה המכהן נרנדרה מודי, הרטוריקה וההתנהלות (חוק הלאום) הולכים ומחריפים ואף הביאו לתקיפות של לאומנים הינדים, שמהווים 80% מכלל האוכלוסייה במדינה, כלפי מיעוטים ובעיקר מוסלמים המהווים 13% מאוכלוסיית הודו.

סוגיה אחרונה אך לא פחות נפיצה, היא מה שנתפסת כהתנהלות הכוחנית של מודי ומפלגתו מול יריביהם הפוליטיים, בעיקר מספר מפלגות אזוריות כמו מפלגת מחוז  ניו דלהי, שבכיריה נעצרו לאחרונה והמפלגה האזורית של מערב בנגל, מפלגת הקונגרס, שהיא ההפך הגמור ממפלגת העם של מודי, שהיא ימנית, לאומנית ודתית ובבחירות הקודמות היתה יריבתה הגדולה, כמו גם כל מי שמחשיבה מפלגת השלטון כמתנגדיה, כולל התקשורת. 

לא מכבר התחייב מודי, שעד שנת המאה  לעצמאות המדינה, בשנת 2047,  הודו תהיה ארץ מפותחת, כשכבר כיום, הוא הכריז; הודו היא מעצמה דיגיטלית שבה מתרחשות 40% מכל העסקאות הפיננסיות בעולם.  מודי הבטיח, כי הודו בהנהגתו תהפוך למעצמת על,  וכך באמצעות דיפלומטיה זהירה של ניהול יחסים טובים עם כולם (כמעט) מדיניות החוץ של הודו, בהובלתו, מתרכזת בהערכות מול מדינות שונות על הסכמים אסטרטגיים, כדי לחזק את עליונותה מול שתי מדינות שכנות ועוינות: סין – המתחרה הגדולה על הבכורה ככלכלה הצומחת בקצב המהיר ביותר בעולם ועל הנהגת המרחב ההינדו פאסיפיק ושליטה על מחוז לאדאק שהוא מחוז מריבה בין הודו לסין ופקיסטן השכנה האויבת, ששורשי האיבה בין שתי המדינות נעוצים במחלוקת הדתית בין ההינדים למוסלמים וחלוקת הגבול ביניהם. התחרות והחששות, הן שהובילו את הודו לחבור למערך המולטילטראלי (2U2I), שנרקם בין הודו, ישראל, ארצות הברית ואיחוד האמירויות הערביות, שלו פוטנציאל לחיזוק היחסים בתחומים רבים כגון אזור סחר חופשי ותעבורה ימית.

הסכם שיתוף הפעולה הטכנולוגי, שנחתם בתחילת 2023 בין הודו לארה"ב, נרקם  אף הוא על רקע האינטרס המשותף של שתי המדינות להרחיב את השפעתן על המרחב הגאוגרפי בין מערב אסיה למזרח התיכון וכן להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהן עקב היריבות המשותפת עם סין. גם הגברת שיתופי הפעולה בין הודו למדינות המפרץ הן במישור המדיני והן במישור הביטחוני, נעשים כשברקע ניצבת התחרות המתגברת עם סין ועניינה של הודו למצב עצמה כמעצמה אזורית ועולמית.  

מאז עלייתו מודי לשלטון, מערכת היחסים בין ישראל להודו התחממה מאוד. הערכה והחיבה שיש בין שני האישים; מודי וביבי כמו גם הדמיון בהתנהלותם של שני המנהיגים, סייעו להתקרבות ולחיזוק היחסים.  אך יותר מהכול מדובר במערכת האינטרסים המשותפת לשתי המדינות וההתפתחויות הגיאו פוליטיות באזור, שהביאו לחיזוק הקשר בין המדינות. כשכבר כיום, הודו היא הלקוחה הגדולה ביותר של התעשיה הביטחונית בישראל.

ועל אף כל זאת, כשב 4 ליוני נדע אם אכן צדקו התחזיות, כשניבאו את נצחונו של ראש הממשלה המכהן ומפלגתו, ברור לכל, שנרנדרה מודי לא ישלוט בהודו לנצח, כפי שבנימין נתניהו לא יהיה פה לעד. או אז עשויה מדינת ישראל למצוא עצמה בבעיה ולכן עליה להבטיח שבקדנציה הקרובה של מודי ומפלגתו נעמיק ונרחיב את מארג היחסים. שכן, כפי שאנו למדים בימים אלו, בהפגנות הצעירים הקולניים, בקמפוסים ברחבי ארה"ב,  היחסים האישיים, האינטרסים המשותפים והמחויבות של ממשלות למדינת ישראל, כל אלו, אינם ערובה לתמיכת האזרחים ובעיקר הדור הצעיר. 

ניהול היחסים המדיניים והצבאיים חשוב ביותר, אך אין זה מספיק, ועל כן, עלינו לפעול ביתר שאת, גם בזירה של החברה האזרחית; יצירה וחיזוק קשרים ושיתופי פעולה בין החברות ההודית והישראלית, קרי יחסי כלכלה ותעשיה; מסורתית והי טק, תרבות, אקדמיה, ספורט ועוד. יש לנו המון מה לתרום  ולהיתרם מיחסים שכאלו. והם אלו, שעשויים להבטיח בסופו של דבר, את התמיכה והאהדה של המדינה המאוכלסת ביותר על פני כדור הארץ, במדינת ישראל. כי כשכל אדם רביעי בעולם הוא הודי, כדאי שהם יהיו בעדנו. 

הכותבת בעלת תואר שני (A.M) בחוג למדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, עבדה מעל עשור לצד הדיפלומטים הבכירים  דר׳ רון פונדק ז״ל, אורי סביר ז״ל ושמעון פרס ז״ל. בת העדה הקוצ׳ינית, ממדינת קרלה, שבדרום הודו.