העיתון "פייננשל טיימס" הבריטי דיווח, כי ממשל ביידן צפוי להסיר בשבועות הקרובים את ההגבלות על מכירת נשק התקפי לסעודיה. זאת, לאחר שלפני כשלוש שנים ביידן מנע מכירת נשק זה בטענה כי סעודיה עלולה לעשות בו שימוש במלחמתה בתימן ולפגוע באזרחים. צעד זה, אם אכן יתממש, עשוי להצביע כי הממשל החל למעשה להכין את הקרקע לקידום אופציה ב': הסכם בילטראלי מרודד עם סעודיה. זאת, בתרחיש בו העסקה הגדולה, שהייתה אמורה להוביל לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, לא תצליח להגיע לכדי הבשלה בשבועות הקרובים.
הסכם עם סעודיה בתמורה להפסקת המלחמה? "האמריקאים דוחפים, זה משרת אותם"
ברקע, הדיווחים כי ארה"ב וסעודיה קרובות לגיבוש הסכמות ביניהן. הפרשן תום פרידמן טען, כי שתי המדינות סיכמו 90% מפרטי הסכם ההגנה ביניהן, ומסרים דומים עלו גם בעקבות הביקור שקיים בסעודיה לפני כשבוע, היועץ לביטחון לאומי, סאליבן. חשוב להזכיר, כי יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שואף בחזונו להפוך את סעודיה למעצמה כלכלית עולמית, שלא תהיה תלויה במשאבי האנרגיה ולא תהיה חשופה לאיומים מצד גורמים חיצוניים, ובראשם איראן, תוך התבססות על ארה"ב כמשענת.
לשם כך, הוא הציב שלוש דרישות מרכזיות: ברית הגנה בסגנון הבריתות שיש לארה"ב עם דרום קוריאה ויפן; אספקת מערכות נשק מתקדמות (כגון, מטוסי קרב (F35 ופיתוח תוכנית גרעין אזרחית בשטח הממלכה. בתמורה לכך יורש העצר הסעודי הביע נכונות לקדם נורמליזציה עם ישראל, מתוך הערכה שזו עשויה להיות הדרך היחידה לשכנע את חברי הסנאט, בעיקר הרפובליקנים, להצביע בעד העסקה. זאת משום שחלקים מההסכם (בייחוד ברית ההגנה) מוגדרים כאמנה, ולכן נדרש רוב של שני-שלישים מחברי הסנאט לאישור (מהם לפחות 16 סנטורים רפובליקנים).
יתרה מכך, ביידן נמצא בסד לחצים פוליטי, מתוך הבנה שהוא חייב לקדם את ההסכם עם סעודיה בשבועות הקרובים, לפני שמערכת הבחירות בארה"ב נכנסת לישורת האחרונה. בקיץ אמורות להיערך הוועידות של המפלגות, בהן טראמפ וביידן יקבלו את המינוי הרשמי להתמודד ואף יוכרזו סגני הנשיא המיועדים. לאחר הועידות יהיה למעשה בלתי אפשרי לקדם הסכמים משמעותיים בקונגרס. בראייתו של ביידן להסכם עם סעודיה יש חשיבות רבה, בין היתר, במטרה לבלום את מגמת ההתקרבות בין סעודיה לסין, ולכן דומה כי הוא נחוש לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי לקדמו.
יורש העצר הסעודי מצידו דורש כתנאי לקידום הנורמליזציה הבעת נכונות מנתניהו להצהיר, ולו באופן עקרוני, על אופק מדיני לפלסטינים במסגרת חזון שתי המדינות, ללא התחייבות על לוחות זמנים מוגדרים. זאת, בשינוי מעמדתו לפני שבעה באוקטובר, כאשר בראיון שהעניק לרשת פוקס במהלך ספטמבר 2023, לא הציב את חזון שתי המדינות כתנאי לנורמליזציה. יחד עם זאת, גורמי ממשל הביעו בימים האחרונים אכזבה ותסכול מעמדתו של ראה"מ נתניהו, וטענו כי הוא מעדיף שיקולים פוליטיים ולשמר את ממשלתו על פני האפשרות להשיג הסכם היסטורי.
מיותר לציין, כי עסקת הנורמליזציה טומנת בחובה יתרונות מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, תדמיתיים ומשפטיים חסרי תקדים עבור ישראל. למעשה יש בה כדי לשנות מהותית את מבנה הארכיטקטורה המזרח-תיכונית, לקדם הסכמים עם מדינות נוספות בעולם המוסלמי והערבי, ולאפשר לישראל לכונן ברית אזורית כנגד הציר האיראני, שחיוניותה הומחשה לאחרונה. זאת כנדבך מרכזי בבלימת תהליכי ההתעצמות של איראן ובראשם החתירה להשגת נשק גרעיני.
לא בכדי, הנשיא ביידן טען, כי אחת המטרות של מתקפת הטרור הרצחנית בשבעה באוקטובר הייתה לבלום את תהליכי ההתקרבות בין ישראל לסעודיה. העסקה אף עשויה להעניק לישראל לגיטימציה מחודשת בפעילות נגד חמאס, להשפיע על עסקת החטופים ואף להקרין על ההחלטות שיתקבלו בבתי הדין הבינלאומיים בהאג.
מכאן עולה, כי להצלחה או לכישלון בקידום עסקת הנורמליזציה יהיו השלכות הרות גורל על עוצמתה האסטרטגית הרב-מימדית של ישראל לשנים רבות קדימה. שעון החול של נתניהו הולך ואוזל ודומה כי אם הוא לא ישכיל להעלות על הרכבת בזמן הקרוב, ביידן ויורש העצר עלולים להמשיך בנסיעה גם בלעדיו. המשמעות ככל הנראה תהיה דחיית האפשרות לנורמליזציה לממשל הבא. אין ספק כי זו העת להחלטות אסטרטגיות אמיצות.
ד"ר שי הר-צבי הוא ראש התחום הבינ"ל והאזורי במכון למדיניות ואסטרטגיה באונ' רייכמן, לשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים.