עיקרי הדו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מעידים כי איראן ממשיכה להרחיב את תכנית ההעשרה שלה, בדגש על צבירה של חומר מועשר לרמה גבוהה (60%). ממצאים אלו אינם מעידים אמנם כי פני איראן לנשק (שכן בין העשרה לבין בניית פצצה ישנו פער טכנולוגי שאיראן, אם תבקש לייצר פצצה, תצטרך להתגבר עליו), אולם הם מחדדים את ההבנה כי היכולת "לגלגל לאחור" את תכנית ההעשרה של איראן הולכת ונשחקת.
מריח נורמליזציה? נסראללה במסר ברור לסעודיה | כל הפרטים
כמות החומר המועשר בידי איראן, ההתקדמות המשמעותית שהיא עשתה בכל הנוגע לפיתוח צנטריפוגות מתקדמות והעובדה שטהראן כ"פסע" מהעשרה לרמה צבאית של 90% (איראן יכולה טכנולוגית להעשיר מחר ל-90% אבל לא עושה כן, ככל הנראה מחשש לתגובת המערב), מחדדים את הצורך לחשוב על אסטרטגיה חדשה בהקשר האיראני, כי ברור שזו הנוכחית (אם בכלל יש כזו) - לא באמת מאתגרת את איראן.
לקראת כינוס מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, נראה שהממשל האמריקאי, שממשיך לנהל שיח עם הממשל האיראני בעומאן, לא מעוניין, בניגוד למדינות ה-3E האירופאיות, להגביר את הלחץ על טהראן ורוצה לשמר את מדיניות "אין הסכם, אין משבר", במטרה להימנע ככל הניתן מהחלטות דרמטיות בהקשרי הגרעין האיראני, ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב. זאת, לאור ההבנה שאיראן לא תחצה שום קו בהקשר הגרעיני, אם הלחץ המדיני והכלכלי לא יגבר. עובדה זו מעקרת את היכולת להגביר את הלחץ המדיני על איראן, בנוסף לסנקציות המוטלות כיום על המשטר, מאז יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין.
המצב הנוכחי אמנם לא דוחף את איראן להעשרה לרמה צבאית, אבל מנגד איראן יכולה לעשות ככל העולה על רוחה בתכנית ההעשרה שלה, למעט העשרה ל-90%. עובדה זו מובילה לכך שתכנית הגרעין מתפתחת ומתרחבת באופן משמעותי, מבלי שטהראן משלמת על כך מחיר מדיני או כלכלי נוסף. יתרה מכך, למרות העובדה שאיראן לא מקיימת את המוטל עליה באשר להסכמים שהושגו עם רפאל גרוסי, יושב ראש סבא"א, הממשל בארה"ב נזהר מאוד שלא לגביר את הלחץ מחשש לתגובת טהראן.
המצב הנוכחי מחייב חשיבה מחדש לגבי ההתמודדות מול תכנית הגרעין האיראנית. גם אם איראן לא קרובה לפצצה, העובדה שאין באמת יכולת להפעיל עליה לחץ כלכלי מקסימלי בשל המדיניות של רוסיה, סין, הודו ומדינות נוספות, אשר מקיימות מערכת יחסים קרובה עם טהראן, לצד חוסר הרצון של הממשל בוושינגטון להגיע לעימות מול איראן ערב הבחירות - מובילים לכך שאין באמת יכולת לעצור את תוכנית ההעשרה של איראן, שהיא הבסיס לתכניתה הגרעינית.
נראה כי העולם כמעט ומשלים עם איראן במצב של סף גרעיני בהקשרי העשרה ואם טהראן לא תחצה את הרוביקון בהקשרי העשרה ל-90%, מצב זה לא ישתנה. צריך להודות, כי עוד טרם מלחמת "חרבות ברזל", היכולת של ישראל להשפיע על המערב הייתה מוגבלת, אבל כעת, אל מול מערכת היחסים בין המערב לישראל - יכולת ההשפעה הינה מינימלית, עד לא קיימת. העולם אמנם מבין אולי טוב יותר את הסכנה האיראנית, בדגש על הצורך למנוע מטהראן פצצה, אבל אין באמת תיאבון להתעמת מול איראן על מה שהוא כיום נתפס כהתרחבות "טבעית" של תכניתה הגרעינית בממד האזרחי.
ללא חשיבה אחרת לגבי האסטרטגיה מול איראן, נמצא מצב שבו גם אם נרצה, לא תהיה לנו היכולת לגלגל את התוכנית שלא באמצעות הסכם. הסכם שבכל תרחיש (אם ייחתם) יוביל להסרת הסנקציות על טהראן. למעשה, ללא שינוי של האסטרטגיה הנוכחית, נקבע את ההבנה שאיראן נמצאת בטווח הנראה לעין על סיפה של העשרה לרמה צבאית ("מדינת סף בהעשרה"). ראוי להדגיש, כי היכולת לעשות כן - תלויה במידה רבה גם באפשרות שישראל תוכל לגייס לצידה את המערב בכלל וארה"ב בפרט, יכולת שמאוד מאותגרת לאור מצבה המדיני של ישראל על רקע מלחמת "חרבות הברזל".
בשורה התחתונה, דו"ח סבא"א מעיד כי האסטרטגיה הנוכחית מול תוכנית הגרעין האיראנית כשלה, ויש צורך לעדכן אותה בהקדם, אלא אם מדינת ישראל מוכנה או רוצה להיות במצב שאיראן יכולה תוך ימים בודדים להעשיר אורניום לרמה צבאית, באמצעו מערך העשרה רחב ורובוסטי.
דני (דניס) סיטרינוביץ הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, אשר שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון