הכתבה שפרסמו ניו יורק טיימס על פרסום פוליטי ממוקד בנבחרי ציבור עם מסרים בעד ישראל עוררה רעש בישראל ובעולם. הגינוי בעולם מקורו בתפיסה המושרשת שהיהודים שולטים בתקשורת. אתמקד בפרשנות הגינוי בישראל.
ראשית, נניח שהעובדות נכונות: ממשלת ישראל רכשה פרסום פוליטי ממוקד בארה"ב. כל מדינה מתוקנת נוסדה כדי לקדם את האינטרסים של אזרחיה באמצעות ממשלה, עדיף כזו שהאזרחים חופשיים להחליף. כל ארגון ציבורי או פרטי מוכרח לנצל את האמצעיים העדכניים. בדרך כלל, ממשלה רוכשת מומחיות ויכולת מהשוק הפרטי. עד כאן הידיעה מציגה את ישראל כדמוקרטיה ליברלית למופת עם ממשלה יעילה.
נבחרי העם בארה"ב הם קהל היעד הראוי ביותר לתקשורת פוליטית ישראלית. דין נבחר הציבור הוא אחד: להקשיב לאנשים הרגילים. נסה להיבחר לוועד הבית בבניין שלך. מה הסיכוי שתצליח בלי לשמוע בעצמך מה הדיירת בקומת הגג חושבת על זיפות הגג לפני שבע שנים וכמה הזוג הצעיר בקומת קרקע רוצה לשלם על תחזוקת המעלית. סוד גלוי הוא שחבר קונגרס מצוי עובד כך גם אחרי שנבחר. רק יום וחצי בשבוע עובד כמחוקק בדיונים. שאר הזמן מוקדש לשיחות ואירועי התרמה. כיוון שישראלים אינם בוחרים חברי קונגרס, מדיה חברתית שמציגה אנשים היא הדרך הכי יעילה להגיע לעיניהם.
הממצאים המדעיים בכל מדינות המערב, כולל ארה"ב, בריטניה וישראל ברורים: הציבור נוטש את מהדורת העיתון וחדשות בטלוויזיה מזה שני עשורים. אמון הציבור במוסד התקשורת בארה"ב נע מתחת ל-30%. אכלל, במוסד התקשורת הוא הנמוך ביותר מבין מוסדות חברתיים (נבחרי ציבור, משטרה, בתי משפט וצבא) נבחרי הציבור שניים מלמטה. הפניית העורף ההמונית היא תוצאה ישירה של שקיפות שחוללה הרשת ובמיוחד המדיה החברתית ומסרים מיידיים. הכסף נטש את המדיה המסורתית, שפועלת בהפסד ונתונה לחסדי אוליגרכים. כיכר העם public square עבר למדיה החברתית. לא נותרו צעירים שמתייחסים ל-NYT או Fox News כמקור האמת. בניגוד לטענות אנשי האתמול, לא היו ואין צעירים שרואים בסרטוני TikTok כאמת צרופה. אבל TikTok ודומיה מאפשרים לאנשים להציף סוגיות ולהגיע לקהלי יעד מוגדרים ללא תלות בשומרי הסף הישנים. זו המציאות.
מדיה חברתית היא סיבת הזעזוע של אנשי האתמול בניו יורק טיימס. זה לא כינוי גנאי. אלה אנשי האתמול כיוון שמעמד והשליטה שהיה להם לפני מהפכת המידע איננו עוד. הברנז'ה - עיתונאים ועורכים, פרופסורים, פרקליטים, ופרסומאים - מתארים עצמם "שומרי סף." העובדה שנטלו לעצמם סמכות למנוע מאחר לעשות דבר מה ברורה להם. הם בוחרים להתגאות בכך. תרצי להציף נושא או להציג עמדה לציבור? תיאלצי לעבור דרך העיתון, דרך המומחה. תרצי להגיע לסגן השר? תיאלצי לשלם ללוביסט. במשך דורות האליטה החברתית הזו נהנתה מפירות השליטה בדיון הציבורי. כאשר הם היללו את מהפכת המידע והאינטרנט שתחולל שקיפות התכוונה תמיד לאחר. אולם מהפכת המידע הטביעה גם אותם. עכשיו הדברים הגדולים באמת רק חולפים לידם. מכאן המסגור השלילי לידיעה.
ממשלות של מדינות חפצות חיים מוכרחות לפעול לטובת קידום האינטרסים הלאומיים בכל מציאות. קמפיין פוליטי ממוקד חוצה-גבולות ברשת הוא מכשיר לגיטימי, חוקי ומוסרי. כאשר מדובר בסוגית ביטחון לאומי, קמפיין מקוון הוא מכשיר חיוני גם אם המפעיל לא נצמד לתנאי השימוש של הפלטפורמה המסחרית. מהפכת המידע שוב שיבשה את הסדר החברתי, והמציאות החדשה – כולל אובדן האמון במוסדות – רוויה בבעיות קשות. אולם חובה להכיר במציאות. אני מקווה שישראל הרשמית תשכיל למנף את המומחיות של ישראליים במרחב הסייבר גם להישגים פוליטיים.
ד"ר ליאור טבנסקי מאוניברסיטת תל אביב הוא מומחה לביטחון סייבר ויחסים בינלאומיים, ירחיב בנושא בשבוע הסייבר השנתי באוניברסיטת ת"א שיתקיים ב24-27.6 באוניברסיטה