ההכשרה לשוק העבודה עוברת מהפך. קצת באיחור, אך זה קורה. מלחמת 'חרבות ברזל' העצימה את הפער בין צעירים בתחילת חייהם שהתחילו לבנות את עתידם המקצועי, לבין אינספור סטודנטים שנאלצו להקפיא את הלימודים. בימים אלה, כשההרשמה לשנת הלימודים באוקטובר בעיצומה, נשאלת השאלה- האם הלימודים באקדמיה עדיין רלוונטיים להצלחה בשוק העבודה?

על רקע גיוס המילואים הנרחב, במסגרתו אלפי צעירים נאלצו לדחות ואף להקפיא את לימודיהם, נדרש לבחון מחדש מה מתרחש באקדמיה ואלו שינויים נחוצים. במקביל, העולם רץ קדימה ועמו שוק העבודה, אולם נדמה שהאקדמיה מתקשה להדביק את הפערים ולייצר מסלולי לימוד שיתאימו לדרישות שוק העבודה בכלל, ולעולם ההייטק בפרט. מה שהיה נכון לפני כשני עשורים, כיום כבר אינו רלוונטי.

כל זאת מצריך לבחון חלופות בעין מפוקחת. כאלו שגם יושיטו יד לכל אותם מגויסים שיש לנו חוב גדול כלפיהם, וגם יסייעו לשאר הצעירים במדינה, אלו שלא בהכרח מתאים להם או יכולים להרשות לעצמם לבזבז 3 שנים על לימודי תואר מלא.

בעשור האחרון מאופיין ענף ההייטק בצמיחה משמעותית במספר העובדים, וכיום, עובדי ההייטק שהצליחו להשתלב בענף, מהווים כ-11.7% מכלל העובדים בישראל. במקביל, חלה עלייה מטאורית בקצב עליית השכר, כאשר מדינת ישראל נחשבת למעצמה בתחום, בעיקר בזכות איכות המשאב האנושי. בשנתיים האחרונות שוק ההייטק חווה האטה, אבל ההערכה היא שמדובר במצב זמני ושהצורך בעובדים מיומנים יחזור לזנק. מי שילמד היום ויתחיל לצבור ניסיון בתחום, יהפוך לעובד מבוקש כשהשוק יתאושש.

אם עד לפני מספר שנים, החלום להתברג במשרת הייטק נחשב לנחלתם הבלעדית של בוגרי האוניברסיטאות, כיום, ניתן להבחין בניצנים של שינוי תפיסה - אנשים שנושאים את עיניהם לאותן משרות, למדו שהדרך יכולה להיות יותר קצרה ולא פחות יעילה.

הנתונים מלמדים שאם בעבר רק מיעוט הצליח להתקבל ללימודי תואר בתחום ההייטק, הרי שכיום ישנה חלופה המאפשרת להשיג את ההסמכה הנדרשת במקצועות מסוימים, באמצעות קורסים מקצועיים שאורכים כמספר חודשים בלבד. אפשרות זו, משנה לחלוטין את מה שהכרנו כמסלול היחיד לעבודה בענף, ופותחת אותו לציבור רחב יותר.

כידוע, תואר אקדמי דורש לרוב בין 3-4 שנות לימוד, בעוד שקורס מקצועי אורך כמספר חודשים בלבד. מדוע זה כה קריטי? מדובר בהפרש של לפחות שנתיים, תקופה משמעותית שניתן לנצל עבור הזדמנויות תעסוקתיות וצבירת ניסיון, המשפיעים באופן ישיר על רף ההשתכרות.

מעבר לכך, בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' אינספור מילואימניקים נאלצים להקפיא תארים, בזמן שחבריהם לספסל הלימודים ממשיכים להתקדם במסלול התעסוקתי. מכאן שהאפשרות להגיע ליעד הרצוי באמצעות מסלול מקוצר ולא פחות אפקטיבי, מהווה עבור רבים מהם פתרון לצמצום הפער.

קיימת כמובן גם שאלת העלות – תועלת: לא רק שהעלות באוניברסיטאות ובמכללות עלולה להיות מאוד גבוהה (פר שנה), אלא שלכך נוספות הוצאות על מגורים, מחייה וחומרי לימוד, שאינן קיימות בהכשרה במסגרת קורס מקצועי.

בנוסף צריך לזכור כי תכני הלימוד באקדמיה נוטים להיות תיאורטיים, ואינם מותאמים תמיד לדרישות המעשיות והעדכניות של שוק העבודה. למרות שלימודי תואר כוללים פרויקטים ומעבדות, הסטודנטים נוטים לסיים את התואר עם מעט מאוד ניסיון מעשי, בעוד שהמעסיקים מחפשים בעיקר עובדים בעלי ניסיון רלוונטי. מנגד, הקורסים המקצועיים מאוד ממוקדים ומעשיים, מושתתים על דרישות השוק ומתעדכנים במהירות בהתאם להן. קורסים אלה, כוללים פעמים רבות גם סיוע בהשמה לעבודה בסיום ההכשרה. 

השאלה המתבקשת היא - מה הסיבה שכיום, בשנת 2024, עדיין אינספור צעירים בוחרים להשלים תואר מלא?

הסיבה המרכזית נעוצה בקושי להשתחרר מהרגלים. לאורך שנים התחנכו על התפיסה שחובה לסיים תואר. ולא משנה באיזה תחום - העיקר שיהיה תואר אקדמי. תפיסה זו באה לידי ביטוי באופן המובהק ביותר בכמות המכללות האקדמיות המציעות כיום תארים, וקמו לצד האוניברסיטאות. אלא שהמציאות מוכיחה שלא בהכרח מדובר בבחירה נכונה לעתיד. הנתונים מראים ש-40% מסך האנשים שבחרו אפיק מקצועי ולמדו לתואר ראשון, בסופו של יום בחרו בכיוון אחר. גם המציאות בשטח מתחילה להשתנות, ובחלק גדול מהתחומים, לימודי תואר ראשון הפכו לפחות רלוונטיים ביכולת להשתלב בהצלחה בשוק העבודה. כך למשל, נכון לשנת 2023, 29%  מסך עובדי ההייטק הם אנשים חסרי תואר ראשון טכנולוגי. 

הגיע הזמן לערוך שינוי מחשבתי ולצאת מהתבניות המוכרות, הן כאנשים פרטיים והן כגופים מוסדיים. כדאי לבחון לעומק את כל האפשרויות שיש כיום לקבלת הכשרה איכותית ומקצועית ולבחון כל מקצוע לגופו – האם הוא מחייב תואר או לא. נדמה שגם המוסדות האקדמיים, מבינים בשנים האחרונות שהם כבר אינם גורמי ההכשרה הבלעדיים והמועדפים על ידי הסטודנטים. יהיה מעניין לראות האם יצליחו להתאים את עצמם לצרכי שוק העבודה, ויימצאו לנכון ליישר קו עם דרישות המציאות המשתנה. 

אופיר לביא (צילום: פרטי)
אופיר לביא (צילום: פרטי)

הכותב הוא ראש תחום סייבר ותוכנה במכללת IPC, בעלים ו-CTO של סייבריק אבטחת מידע, המספקת שירותי סייבר ומלווה מגוון חברות בישראל ובשוק הבינלאומי.