עוד לפני הידיעה המחרידה כי ארבעת החטופים ששוחררו במבצע צה"לי הוחזקו על ידי צלם אל ג'זירה הכתובת היתה על הקיר או במקרה זה, על המסך, וכמו שחזה מאיר אריאל המנוח ב"שיר כאב", שלו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה.." - על אותו משקל אפשר לומר שמאחורי עוד #FreePalestine שמתנוסס באירופה עומד אייטם של אל ג'זירה. ולא בטוח ש"נעבור גם את זה".
הבעיה היא שעם כל הכבוד לצעד המתבקש והצודק של משרד התקשורת שהודיע כי הצווים שדרש לסגירת ערוץ אלג'זירה בישראל הוארכו ב-45 ימים, זה לא מספיק. מדובר בצעד מבורך כלפי פנים אבל אין לו שום השפעה על מה שקורה מחוץ לישראל ואני בספק אם הישראלי הממוצע מסוגל לדמיין בכלל את הסיקור המוטה של העימות בינינו לפלסטינים שמנוגד לאתיקה העיתונאית הבסיסית ביותר. זה לא קשור לימין או שמאל ואפילו לא לביבי.
זה קשור לרייטינג. וכך, בחסות ההתעוררות האירו-ערבית שמאיימת על קיומה של ישראל אל ג'זירה הפכה מרשת זניחה יחסית שמשדרת חדשות מהעולם המוסלמי שלא מעניינת איש - לערוץ פופולרי, טרנדי וחדשני והכי נורא- לגיטימי ומצוטט בידי שאר כלי התקשורת הבינלאומיים שחוזרים אחריו כמו תוכים. כי מה הם יודעים?
מדינת ישראל חייבת לתבוע את הערוץ על אנטישמיות מודרנית והסתה סטייל גבלס ולערער קבל כל העולם ואשתו על הלגיטימיות שלו כשחקן בשדה הקרב אפילו רק כצעד הרתעה. הסיבה הראשונה היא שעבור שאר העולם ואשתו שתחיה, צעד של סגירת כלי תקשורת לא מסתדר עם הערכים הבסיסים האירופיים והופך בידיהם נשק כנגדנו: בידי מי שממילא מחפש תירוץ לנגוח בנו. עבור האירופאים הניזונים מהערוץ, צו הסגירה נתפש כ"סתימת פיות" וניסיון הסתרה של דברים אפלים". כפי שאמר אחד מכתבי הערוץ לכלי תקשורת מערבי "נאור" שהנהן בצער והסכים עם כל מילה.
סיבה שניה לכך שסגירה ללא תביעה לא תוביל לשום תוצאה היא מכיוון שכך או כך, הערוץ ממשיך לשדר ורק הישראלים מנועים מלצפות בו.
זה קצת דומה ל"חוק הפייסבוק" שניסה להעביר ב2015 השר דאז גלעד ארדן. המטרה שלו הית למנוע הסתה ברשתות החברתיות על ידי ניטור דיגיטלי וחסימה של תכנים תכנים מחרחרי אלימות אנטישמית בעיקר. החוק הזה נפל בעיקר בגלל העובדה שמה שנחסם עבור המשתמשים בישראל לא מזיז לשאר העולם ותוכן מסית ממשיך לצבור תאוצה. לכן, גם סגירת ערוץ אל ג'זירה בישראל לא תוביל לשום תוצאה, בטח שלא בשינוי דעת העולם כלפינו שאמורה להיות כרגע בראש סדר העדיפויות הלאומי.
לסיכום, כל עוד נמשיך "לפתור" את עניין אל ג'זירה בתוך עמנו אין לכך שום תועלת ונמשיך להפסיד במלחמת התודעה והמדיה שכל כך חשובה עכשיו כדי לקבל רוח גבית מהעולם. כמה מוזר ש"חוק השירותים הדיגיטליים האירופי שהתקבל באיחוד האירופי בשנת 2022 במטרה להגדיר את האחריות החוקית של פלטפורמות, משתמשים, וחברות ציבוריות שעוסקים בשירותים דיגיטליים ומידע, על מנת להגן על נזק חברתי ולמנוע תוכן בלתי חוקי: ביניהם פייק ניוז, טרור פסיכולוגי, עיוות המציאות, האמת והיושר והסתה לשנאה ואלימות ומאשר חסימת תכנים, לא מתורגם גם לפיקוח על ערוץ לגיטימי שעיתונאים זרים בכל העולם יונקים ממנו.
בשלב ההוכחות לא יהיה ספק שהתמונה המתקבלת דרך הערוץ הקטארי היא לחלוטין חד צדדית ומנוגדת לכל אתיקה עיתונאית הידועה לאנושות. הוכחות לכך יש מספיק כמו ידיעת הפייק שלהם על כך שחיילים ישראלים אנסו ילדה פלסטינית. גם אם אחר כך הם התנצלו על השקר הגס, אבל הנזק כבר נעשה והגיע לכל פינה בעולם.
במקרה חמור פחות כאשר התקפת טילים המי יודע כמה במספר משוגרת לתוך ישראל המיסגור באל ג'זירה הוא "טבח בעזה". וכאשר מדווחים על ירי לקרית שמונה הם אומרים כי מדובר בירי על "התנחלות ישראלית דרומית" מה שמגחיך כמובן את אמינות העורכים ובדיקת העובדות שלהם. סרטון התצפיתניות כמעט לא קיבל סיקור ומוסגר כ"זה מה שהם רוצים שתחשבו".
ברגע שנותנים לערוץ שהפך לנשק לכל דבר, גישה ויכולת הפצה טכנולוגית שאין בה דבר מלבד חירחור שנאה והשמצה לא הוגנת, הדבר פסול בכל קנה מידה אוניברסלי. הנה דוגמא נוספת: סיקור חג המולד בבית לחם "הכבושה" עיר שנשלטת בכלל על ידי הרשות הפלסטינית כהכנה למדינה פלסטינית, ויצרה מיצג קורע לב שמשווה בין צליבת ישו ל"טבח המכוון בעזה", צוטט בכלי תקשורת מערביים כמו הביביסי מבלי לתהות רגע כיצד תושביה המדוכאים של בית לחם שנמצאת בשטח A של הרשות הפלסטינית מורשים בכלל לערוך מיצג מפואר שכזה.
לכל תומכי חופש הביטוי ואני איתכם, כאן מדובר במשהו אחר ואפל הרבה יותר. לא מדובר על ערוץ שסך הכל מקדם רעיון לפיתרון 2 מדינות וחזרה לגבולות שהם חשים שנלקחו לא בצדק. הם פשוט ערוץ הסתה קיצונית והמפלצת הזו הולכת ומסלימה ומהדהדת בכל העולם אסור לשכוח שעיתונאים זרים הם לרוב בובות של כוחות שמחזיקים את המידע והמשכורת. לשם כך יחזרו על מה שנאמר אצל "מי שיודע".
במקרה אל ג'זירה מדובר במשהו חריף ואפל הרבה יותר. פעם כשהם עוד היו מאוזנים והקרינו אפילו סרטי דוקו ישראלים בנושאי תרבות, חלמתי להיות הקוריספונדנט היהודיה הראשונה שם ולגשר על פערי מידע. אז חלמתי.