את אפקט הגועל מהפוליטיקה־דרעק שלנו, ראינו ביום שני בלילה. בטיפשורת ידעו כבר מהצהריים על האסון הנורא של לוחמי פלוגת ההכשרות בסיירת גבעתי. קצין ושלושה לוחמים נפלו, 15 פצועים, ביניהם חמישה בדרגות פציעה אנוש וקשה. במקביל, באותן שעות עבד מכבש הסחל'ה באגם הדרעק על אישור חוק הרציפות, שהוא בעצם חוק המשתמט החרדי.
בלילה נקבע שיא של גועל. כל חברי הגועליצייה רטטו משמחה, צחוק ודמע, על ההישג של ניצחון בקריאה הראשונה. 63 גברים ונשים דוחים ודוחות בהתנהגותם עשו עוד צעד כדי להדביק את התחת לכיסא מעורו של צבי אומלל שנטבח, כדי שהם ימשיכו בהון־שלטון באגם הדרעק.
במקביל, משרד הביטחון המשיך את מדיניות הדרג והזרג, כדי לעדכן את מצבת כוח אדם באמצעות העלאת גיל הפטור ללוחמים, וכמובן צווי 8 עד למועד בלתי ידוע. כי לחילונים ולכיפות סרוגות אסור להיות עדינים וענוגים. איכס, פוי, בעעעע... למצב הביש הזה יש פתרון אחד ויחיד: סנקציות.
1. ביטול אפשרות לרישיון נהיגה. אומנם רוב האברכים נוסעים בתחבורה ציבורית, אז שימשיכו. 2. ביטול אפשרות לדרכון. שיישבו כאן עם הגעלט־קויידש, אין אפשרות יציאה לק"ק אמריקע, אוסטרליה, קנדה, בריטניה וצרפת. נדרשים בלדרים להביא לכאן קמחא דעניא וקמחא דפסחא ובכלל כייסף גרינ'ע של קויידש? הדרך להיות בלדר עוברת בלשכת הגיוס, טירונות, רובאי 5 לפחות ואימון לוחם, אפשר גם 3 לתומכי לחימה, ובהמשך מקצוע צבאי.
3. אין דיור למשתכן/משתמט. מי שלא התגייס, שגולדקנופף או האדמו"רים ושאר הבאבא־בובות ירכשו לו דירה. דיור למשתכן זה רק למי שסיים שירות צבאי. 4. אין אפשרות ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות למי שלא שירת עד גיל 40. נמאס לנו מהפטור עד גיל 26, אברך טוף לומד עד 40, כי הגית בו יומם וליל. תהגו רבותיי, כל החיים תהגו.
5. לבטל כל אפשרות של חניוק לקבל משרה בשירות הציבורי, גם כעוזר פרלמנטרי באגם הדרעק, עד גיל 40. מסתובבת באגם הדרעק ערימה של חניוקים שאצים רצים במהירות כשליחים, שהייתה מקנה להם ציון מצטיין בבוחן בר־אור.
הם קלי רגליים הג'מעה הזאת. אז לבטל את זה מיד, ולהסמיך את קצין הכנסת לוודא אם הנער שליח החניוק שירת בצה"ל/משטרה/שב"ס, או כל יחידה אחרת במערכת הביטחון. לא שירת? אין אישור כניסה. שיבלו בכויילל, יאכלו קיגל וטשולנט, אלוהים אמר שזה בריא.
6. הסעיף החשוב ביותר. לבטל לאלתר את חוק הגיוס/פטור/מכסות. לא צריך את החניוקים והדרישות שלהם לבסיסי בועה, שיהפכו לכויילל במדים, עם יועצים לרמטכ"ל ולראש אכ"א. ואז נראה מה יקרה בישיבות, אחרי שיבוטלו הקצבאות והתמיכות. שישתמשו בכייסף של היידעלך בעויילם־גויילם.
אני משוכנע שברגע שיבוטלו הפטורים/מכסות/ותמיכות שמבטיחים עולם נחמד עד גיל 26 – אלפי אברכים, מתחזים לאברכים, שיפנימו את הסנקציות, ירוצו ברגל ללשכת הגיוס. הם חכמים, הם יבינו מיד שתם הטקס. אין הווה ואין עתיד, כי כל התעשייה החרדית שמתבססת על עושק של אזרחים שאינם מהקהילה, תקרוס בתוך שנה־שנתיים.
אולי האו"ם יכיר בהם כפליטים ויצייד את החניוקים הצעירים באשרת פליט, שתאפשר להם להגר לארץ אחרת, בכרטיס לכיוון אחד. אין להם בעיה, הרי ציונים הם ממש לא. גם לאלה שאינם חניוקים, אין שום בעיה אם ילכו מכאן. שיתפללו מרחוק, או שלא. כי בציונות הוכח שתפילות לא שוות משהו, לפי רשימת הקורבנות.
7. לבטל לאלתר את כל צווי המעצר של עריקים חניוקים. מערכת הכליאה לא בנויה לכלוא אלפי משתמטים. כוייללים יש לנו מספיק, אנחנו לא זקוקים לעוד אגפים תורניים בבתי הכלא, בטח שלא בבתי הכלא הצבאיים. שיסתובבו. הרי בלי ללמוד מקצוע, בלי לנהוג, להשתדך בחו"ל מה יעשו? לאן יגיעו?
8. כל "חוצניק" שמגיע מהעויילם־גויילם כדי לשאת בת ישראל כשרה, חייב בגיוס בתוך שנה מיום עלייתו לישראל, עם כל חבילת ההטבות והפטור ממסים. לא רוצה? ממש לא חייב, שיישאר במדינ'ע שלו.
9. להפציץ את מערכת המשפט בעתירות, כדי לאשר את הסנקציות. לקחת את היכולת מאגם הדרעק להפלות בין נער/ה שהם מלש"ב בגיל 18. או צבא, או שירות לאומי של 30 חודשים לחניוק. אין דרך אחרת. עם ישראל התגבש רק באמצעות גזירות, זו עובדה.
בערב שבועות התארחתי אצל גיסתי, מרים, אחות של כיפוש, ביישוב מרכז שפירא. אני אוהב את מרים, היא צדקת אמיתית. היא שכלה בן ובעל, אבל ממשיכה להיות ראש משפחה לתפארת מדינת ישראל כדי להמשיך את דרכו של בעלה, יורם ז"ל.
הבעיה של מרים, שאני מזהה אצל כל אישה מבשלת ממוצא מרוקאי, היא התעלמות מפרופורציות כאשר מדובר בארוחות. לשולחן של 18 סועדים, 15 בגירים ובגירות מגיל 20 וצפונה עד 60 פלוס, היא הכינה כמויות מזון שהיו מספיקות לשתי פלוגות חי"ר בחטיבות הלוחמות, ועוד היה נשאר מספיק לאלה שהיו רוצים תוספת נכבדה.
היו שם כל מאכלי החלב שקיימים בעולם, כשרים כמובן, זו הרי משפחה דתית. השולחן העצום היה כל כך עמוס, שלא ידעתי במה לפצוח. בסוף החלטתי על טבעות גבינת עיזים מטוגנות עם פנקו, עם מטבל של שמנת, יוגורט ועשבי תיבול. אחרי עשר טבעות כאלה, הכרחתי את עצמי להפסיק, כי אמרתי לעצמי שאני אגיע למיון של בית חולים קפלן, סוג של מוסד רפואי שאיני רוצה להתארח בו, גם עם נזלת קלה.
אז אני מקדיש למרים ובתה טליה, הסייעת שלא יצאה מהמטבח כל הערב, את רשימת הבונבונים של אגם הדרעק, שליקטתי השבוע. ב־22:30, אחרי שהייתי עמוס בלקטוז ברמה מסכנת חיים, נסעתי הביתה, מותיר מאחור את כיפוש הצדקת הדיאטטית ואת גיאצ'ו הצדיק. הם אגב המשיכו לאכול שם עד צאת החג.
אחרי עשר שנים של התעלמות מוחלטת ממטולה מצדה של מירי "המחוננת ויהלומיה" רגב, שהתבטאה בסירוב להגיע למושבה, על אף ההזמנות של ראש המועצה דוד אזולאי וקודמיו בתפקיד, שאותן דחתה באמירה: "כמה מצביעים יש לי אצלכם"? הגיע התחקיר של רביב דרוקר בחדשות 13, וגרם לה להגיע למושבה.
התחקיר והרמזור הזיז לה את הרהיטים בראש, כי אחרת אין סיבה לדברים שאמרה לרבש"ץ, יוסי לויט, בשיחה טלפונית: "סידרנו לבוס שלך את הראש. הוא בלע את הכדורים הירוקים...".
כן, כן, עם הרמזור הזה המחוננת והיהלומים יגיעו ללהב 433. אגב, מניסיון שנבנה על שרות ודיירות אחרות באגם הדרעק, אני מציע למירי להגיע עם בגדים חלופיים, כי הנשים הקודמות שנתנו הצהרות מפוצצות ערב החקירה, איבדו את השליטה על הסוגרים במהלכה, זו עובדה.
אהבתי משפט אחד שהיא אמרה בסיום הביקור החטוף לצורכי פוטו־אופ: "ביום שאחרי נחזיר את מטולה למצב טוב יותר מאשר היה לפני 7 באוקטובר. נסלול צירי חירום וגישה, ונחבר את מטולה לכביש 90". לבורות ולטמטום האנושי, אין סוף. אלברט איינשטיין קבע את זה, לא אני. כביש 90 מסתיים במטולה, יש שלט ענק בתוך המושבה, ליד גדר הגבול.
רגב, שמתגאה בכל התבטאות בהיותה תא"ל במיל', לא מכירה במציאות: הדרך הבלתי סלולה מטבריה למטולה נכבשה בחול ואבנים עוד בתקופה העות'מאנית. אז אני מתבייש על בורותה, גם בשבילכם. עוד גאון. עמיחי אליהו, שר לכלום ושומדבר, התראיין לרשת ב'. "אני חד־משמעית לא סומך על גדי איזנקוט ובני גנץ בניהול המלחמה.
התפיסה שלהם הובילה אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים היום. הדברים נאמרו לפני השבת, שבה סוף־סוף הודיע גנץ כי נגמר. עכשיו זה רק אבי האומה, ואלוהים של עמיחי המיותר. הוא רק שכח, אפעס, ש"התפיסה" של גנץ ואיזנקוט בימיהם כרמטכ"לים הייתה אחת מהסיבות לקריסה, אבל הבוס שלהם היה אבי האומה.
הוא ניווט, הוא הנהיג, הוא הורה, הוא נאם, הוא דאג לכייסף, הוא רק שכח לקחת אחריות – השניים האלה כמובן לקחו. עמיחי לקה באמנזיה, אבל ועדת חקירה, כל ועדה, תשמע את גנץ ואיזנקוט. ואז הג'מעה של עמיחי הכסיל תבקש להטיל חיסיון של 100 שנה על הפרוטוקולים. כמו בקורונה, זוכר עמיחי? 30 שנה חיסיון?
אל צבאות אדוניי, פיתהמר בן גביר, כבר הורה לצוות המאכערים שלו להתארגן לפוטו־אופ בלוויה של רפ"ק ארנון זמורה הי"ד. בכל זאת פיתהמר היה הבוס של ארנון, אומנם אפס כישורים, אבל הוא המפכ"ל בפועל. ואז קרה משהו מבורך בטרגדיה הזאת של אובדן חייו של קצין ולוחם עז נפש: האלמנה ומשפחתו של ארנון נתנה ברקס לכל דיירי אגם הדרעק ולטיפשורת מהגעה ללוויה הקדושה הזאת. אני מניח שפיתהמר כעס מאוד.
אותו אל צבאות אדוניי, פיתהמר, מוקף במאבטחיו, נזף בשניר דן, בן דודה של החטופה כרמל גת, מחוץ לכנס מוניציפלי בגני התערוכה: "תפסיק להיות שמאלן". כי בשביל פיתהמר שמאל זה אויב שחובה להשמידו.
וברוח המפקד הזאת על המשטרה שהפכה למיליציה, כוח ואגנר בפיקודו מפרק כל מי שלא חובש כיפה, גם אם הוא רופא בתפקיד שלובש אפוד של רופא, כמו ד"ר אורי בהרב, שטיפל במפגינה שנפצעה בציר ההפגנה. את השמאל חובה להשמיד.
מיד עם פרישתו של בני גנץ, מיהר פיתהמר לשגר מכתב רשמי לאבי האומה, עם דרישה להיכנס לקיבינימט של הביטחון. הוא חתם על המכתב כשר לביטחון, כי הוא קידם את עצמו. בלינקן מתעב אותו ואת סמוצ'קנע גרנד־מייזר, הרבה יותר מאשר הוא מתעב את אבי האומה. הוא השאיר כאן הנחיה: הם לא יכולים להיות בקיבינימט הביטחוני.
אבי האומה אומנם מתייחס לאמת כאל המלצה בלתי מחייבת, אבל הוא לא טיפש, ממש לא. הוא יודע שאם יצרף לקיבינימט את שני המתחזים לביטחוניסטים פיתהמר וסמוצ'קנע, תם הטקס. אבי האומה הגיב לפרישה של המחנה הממלכתי: "דלתי תישאר פתוחה לכל מפלגה ציונית שמוכנה להיכנס מתחת לאלונקה כדי לסייע בהבאת הניצחון על אויבנו, והבטחת ביטחון לאזרחינו".
אני רק שאלה: דגל התויירה ואגודת ישרואל, זה מהות הציונות? כנראה שכן בשביל אבי האומה, שהוא נאשם בפלילים, משפטו מתנהל ויש סימן קריאה סביב המשך מנעמי השלטון שלו. אגב, כל הציונים באגם הדרעק כבר רומו בידי אבי האומה ב־15 השנים האחרונות. הם לא יגיעו. הוא יכול להמתין לאליהו הנביא. רק שהדלת תהיה גדולה, שיהיה מקום גם לסוס.
שר הטיפשורת שלמה קרעי כועס על פרישתו של גנץ, כי הוא אהב את התקופה שאבי האומה סמרטט אותו. "מי שבוחר לעזוב את הקבינט בזמן מלחמה, נוהג בהפקרות לאומית כלפי לוחמינו בשדה הקרב. ננצח בעז"ה, גם בלעדיך".
אדון קרעי, לנצח אתה כבר לא יכול. מנגד, מצב הסקרים די מעודד בעניינך: הסיכוי שלך לצלוח עוד קדנציה באגם הדרעק, שואף לאפס. אני מחכה ליום הזה, אם יש אלוהים, הוא גם יגיע. פלסטיני חדר לבסיס מפקדת אוגדת איו"ש. הוא הסתובב בבסיס, עד שפגש בשני שוטרי מג"ב שלא היו חמושים, אבל הם עצרו אותו. דו"צ בתגובה מספר התגובות של 6 באוקטובר הודיע כי הפלסטיני לוקה בנפשו.
לא למדנו כלום ממחדל 6 באוקטובר 1973, לא למדנו כלום מהביזיון של 7 באוקטובר 2023, ולא נלמד כלום גם במאה השנים הקרובות. השיטה אצלנו היא להוציא שם רע לחלטורה, ואוטוטו היא הופכת לאמונה דתית. אבל תחכו לאלוהים שיגיע לעזרכם באסון הבא. לימור סון הר מלך, הזיה תושבת אגם הדרעק, הודיעה לאלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס, אחרי פינוי של עוד מאחז בלתי חוקי: "ההיסטוריה עוד תשפוט אותך על פשעיך, כנגד ההתיישבות בארץ ישראל".
סון הר מלך איבדה את בעלה הראשון בפיגוע. היא לא האלמנה הראשונה של קורבנות פעולות האיבה, לצערי גם לא האחרונה. אבל האישה הזאת משתמשת בחסינותה הפרלמנטרית כדי לתקוף בכל הזדמנות מפקדים בכירים בצה"ל, שמבצעים הנחיות של הדרג המדיני – מבלי שהקצינים ועורכי הדין יוכלו להשיב לה. זו פחדנות, גזענות, חתרנות, תגרנות, הסתה (אלוף פקמ"ז מאובטח, לא בגלל מחבלים, אלא בגלל מתנחלים). אני מקווה שלא רחוק היום, שניפטר מנוכחותה באגם הדרעק.
סל הקניות לקראת חג השבועות עלה ב־26% על 20 מוצרים בסיסיים לארוחות החג, בהשוואה לשבועות בשנה שעברה. כך קבע אתר פרייסס. התחקיר בדק את רשתות המזון הגדולות: יוחננוף, רמי לוי, קרפור מרקט, חצי חינם ושופרסל דיל. זו המציאות בהון־שלטון של אגם הדרעק, שמגדיר את עצמו כריבון ונציג העם. אבל תמשיכו להצביע לאשפה הפרלמנטרית הזאת, ונבדוק מה יקרה בחג השבועות הבא.
אולי תהיה עוד עליית מחירים, כי אגם הדרעק דואג לכם, נכון קינדערלך? בוועדת הכספים היה עימות בין סמוצ'קנע גרנד־מייזר לנציגי משפחות החטופים. הוא ניסה ללמד אותם הלכות ושאל אם הם מוכנים להקריב עוד 20 מתושבי העוטף, בתמורה לחטופים. זו שאלה הלכתית שמצאתי לה תשובה: למה שתושבי העוטף יקריבו? הם לא הקריבו מספיק? למה שחברי אגם הדרעק של עוצמה יהודית והציונות הדתית לא יקריבו את ילדיהם, אפילו את עצמם?
בוועדה לפניות הציבור התעלל יצחק פינדרוס מיהדות התורה של המשתמטים, באמו של חטוף. "רוצים לעשות פוליטיקה? רוצים להעיף את ביבי"? לא פינדרוס, הם רוצים להעיף אותך ואת טפילותך, אני משוכנע בזה. בוועדת החוקה של המשתמט שמחה רוטמן הוא דרש להוציא את אילה מצגר, כלתו של יורם מצגר ז"ל, כי התפרצה לשיחה בדיון.
מצגר נהרג בעזה, ייתכן מירי של צה"ל למקום שבו שהה, או נרצח בידי המחבלים בגלל הירי. אבל את המשתמט עם הדיבור המאנפף, זה לא מעניין. אילה לא בוגרת אולפנה חסודה, אולי אפילו חשודה כשמאל־מחבלו־פלסטינו, אז יאללה להעיף אותה. אגם הדרעק הזה, במתכונתו הנוכחית, מסוכן לציבור, לא פחות מהטרור.
משרתו האישי של אבי האומה, צחי ברוורמן, לא אהב את הצבעתו של יואב גלנט נגד חוק הרציפות. "חוצפן, צריך לפטר אותו", הוא הגיב במליאה. עד מתי משרתים ומאכערים יעלוזו? איך נפטרים מהם, כי הם מתרבים אפידמית? אין חיסון לציבור? דווקא עם הקורונה החיסון הצליח.
זהו, קינדערלך של שאבעס קויידש. נגמרו החגים עד תשרי. המלחמה בצפון עוד לא התחילה מבחינתנו, ודווקא חיזבאללה חוגג. לשחרר עוד חטופים חיים במבצע נדיר באיכותו, מתקרב לבלתי אפשרי, כי מתחנו את מעטפת המגבלות, לצערי.
חניוקים לא יתגייסו, הפשע המאורגן חוגג אצל יהודים וערבים, כמות ההרוגים בתאונות הדרכים חוצה כל רף הגיוני, אנחנו במקום הראשון ב־OECD. ועברה רק חצי שנה. אבל נפלא פה, נכון? אלוהים אוהב אותנו, כבר הפנמתם?