לכאורה עד כה אסטרטגיה "מוצלחת" - חיזבאללה פוגע שיטתית בתשתיות אזרחיות וצבאיות במרחב הגבול, אך במינימום נפגעים לישראל, ואילו ישראל פוגעת ספוראדית בתשתיותיו ופעיליו.
אבל מה קורה כאשר חיזבאללה מתמיד באסטרטגיה הזו אך משנה את המינונים (היקף ותדירות ירי, טווחים) בתוכה בצורה שפוגעת באופן משמעותי מאוד בשגרת החיים ובתשתיות בצפון הארץ באופן, שהוא כמעט בלתי ניתן להכלה עבור הציבור הישראלי שחי במרחב הצפון?
"אנחנו בתאונת דרכים בהילוך אטי": הוריו של החטוף הירש גולדברג־פולין ממשיכים במאבק
אמה של התצפיתנית חשפה: "נועה ארגמני סיפרה שהן היו שפחות"
האם ממתינים עד לסיום המערכה בעזה עם בינתיים תקיפות נקודתיות נגד מטרות צבאיות של חיזבאללה, או שחותרים למערכה בלבנון לפגיעה ביכולות של חיזבאללה?
התשובה היא - לא זה ולא זה.
יש דרך ביניים, שלה פוטנציאל רב לרסן את חיזבאללה גם בעיתוי הנוכחי – שינוי הכתובת. פחות חיזבאללה והרבה יותר מדינת לבנון – מדינה ריבונית שמשטחה מבוצע הירי לעבר היישובים הישראלים בצפון.
מאחר והמלחמה בעזה לא הולכת להסתיים בקרוב (אלא רק לשנות את מתכונתה) והיות ששגרת החיים בצפון הארץ נפגעה בשבוע האחרון באופן משמעותי שתושבי הצפון, בצדק, מתקשים להכילה, נראה שהגיע הזמן לשנות חלק מהנחות העבודה הישראליות בזירה הלבנונית: הכתובת היא בעיקר לבנון (ולא רק חיזבאללה).
אש מייצרת אש והרחבתה תגרור הרחבת האש נגד ישראל. לכן יש מאמצים משמעותיים נוספים שצריך להפעיל לאלתר נגד לבנון שאינם דווקא באש.
כדי להמשיך לפעול חיזבאללה זקוק ללגיטימציה ולשקט פנימי בלבנון.
חיזבאללה שותף מרכזי במימון האוכלוסייה הלבנונית שעזבה את מרחב העימות צפונה והדבר מהווה עליו עול כלכלי.
הנחות העבודה החדשות האלו מאפשרות לישראל לפעול במרחב שאינו או מלחמה או הסדר עם חיזבאללה, אלא יוצרות מרחב ביניים לפעולה חכמה ויצירתית למשוואות חדשות.
אוכלוסייה - אין שגרת חיים בצפון הארץ = אין שגרת חיים בדרום לבנון עד לקו הליטני - על ישראל לשוב ולהניע אוכלוסייה לבנונית צפונה מתוך הבנה שלחץ אוכלוסייה (כמו גם לחץ כלכלי למימון העקורים) הם מנוף משמעותי על חיזבאללה כשחקן מרכזי בזירה הפנים לבנונית. במקביל – הכוונת מאמצי תודעה משמעותיים למתח הפנים לבנוני שקיים כלפי חיזבאללה.
כלכלה - שיתוק הפעילות הכלכלית בצפון = פגיעה בשגרת הפעילות הכלכלית בלבנון עד לקו הליטני-בנקים, מסחר וכו' (ולא רק באש), והפרעה לשגרת החיים (ללא שימוש באש, יש דרכים לעשות זאת) ביתר חלקי לבנון בדגש לנמל התעופה ולנמלי בים במרחב ביירות.
משפטי-בינלאומי – כל הפרת ריבונות = הגשת תביעות על ידי תושבי הצפון נגד מדינת לבנון (ירי משטחה של מדינה ריבונית) למועצת הביטחון באו"ם ולבית הדין הבינלאומי בהאג. תביעה על כל תקיפה (לבנון חברה באו"ם ונשיא בית הדין הבינלאומי בהאג הוא ממוצא לבנוני).
דיפלומטית – כל הפרה מעתה ואילך של הסכם 1701 = תחילת תהליך לביטול חד צדדי של הסכמי הגז שנחתמו לאחרונה ואיום ביציאה חד צדדית מהסכם 1701 – לצעדים אלו השפעה מהותית על היום שאחרי ויכולת להפעיל מנופים בינלאומיים ולבנוניים משמעותיים לריסון חיזבאללה.
מול ארצות הברית - חידוש ה-"DON'T" המפורסם לחיזבאללה ולמדינת לבנון באמצעים שונים (חלקם צבאיים). הקרנת נחישות אמריקאית היא מנוף משמעותי לריסון הזירה.
צבאית (באש)
א. ירי של חיזבאללה (רקטות וכטב"מים שהוא לא מדוייק ברובו) = חזרה למדיניות ישראלית של ירי ארטילרי לא מדויק לעבר לבנון (לצד התקיפות הכירורגיות והשבת אש אל מקורות האש).
ב. כל פגיעה בתשתית צבאית ואזרחית בשטח ישראל = מעתה ואילך פגיעה בתשתית צבאית (בדגש דווקא לאלו של צבא לבנון) ואזרחית בשטח לבנון.
ברגע שישראל תתחיל להפעיל מאמצים נוספים על זה הצבאי ותכוונם גם לעבר מדינת לבנון, אני מעריך שנתחיל לראות ריסון בהיקפי הירי של חיזבאללה אשר יסייע לתושבי הצפון לעבור את התקופה המורכבת מבלי להידרש לחשיבה בינארית של מלחמה כוללת בלבנון או הסדר.
הכותב הוא סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל לשעבר ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים