ברור כי לא תהיה עסקת שחרור של כל החטופים בלי סיום המלחמה ונסיגה ישראלית מעזה ושחרור מסיבי של אסירים פלסטינים – כולל כל רוצחי הישראלים בכלא (אסירים עם דם על הידיים). זה המחיר להחזרת החטופים. אלו הדרישות של חמאס, ומהניסיון של כולנו אל מול הארגון הזה - חמאס אומר למה הוא מתכוון ומתכוון למה שהוא אומר.
פחות חיזבאללה, יותר לבנון: זה פתרון הביניים שיוביל ליצירת משוואה חדשה בצפון
התקדמותו של גנץ האפור לאורך השנים מסבירה את מחדלי הצבא | דעה
בהודעות רשמיות של חמאס הם אומרים כי "התגובה שלנו מעמידה בראש סדר העדיפויות את האינטרס של עמנו הפלסטיני, את ההכרח להפסיק לחלוטין את התוקפנות המתמשכת נגד עזה, ואת הנסיגה מכל רצועת עזה. המשלחת הפלסטינית הביעה את נכונותה להתמודד בחיוב כדי להגיע להסכם לסיום המלחמה הזאת נגד עמנו, בהתבסס על תחושת אחריות לאומית".
בהודעה אחרת הם כתבו כי "חמאס מברך על מה שנכלל ואושר בהחלטת מועצת הביטחון בדבר הפסקת אש קבועה בעזה, נסיגה מוחלטת מרצועת עזה, חילופי שבויים, שיקום, החזרת העקורים לאזורי מגוריהם, דחיית כל שינוי או צמצום דמוגרפיים באזור רצועת עזה, והכנסת הסיוע הדרוש לאנשי המגזר שלנו".
חמאס גם מסתמך על החלטת מועצת הביטחון בעניין המתווה לשחרור החטופים – החלטת מועצת הביטחון של האו״ם 2735 (10.6.2024): "שלב 1: הפסקת אש מיידית, מלאה ומוחלטת עם שחרור של חטופים כולל נשים, קשישים ופצועים, החזרת שרידיהם של כמה חטופים שנהרגו, חילופי שבויים פלסטינים, נסיגת כוחות ישראליים מהאזורים המיושבים בעזה, החזרת אזרחים פלסטינים לבתיהם ולשכונותיהם בכל אזורי עזה... שלב 2: בהסכמת הצדדים, סיום קבוע לפעולות האיבה, בתמורה לשחרור כל שאר החטופים שעדיין נמצאים בעזה, ונסיגה מלאה של כוחות ישראליים מעזה".
באמירות של ראש ממשלת ישראל וכל שריה מובעת התנגדות חד משמעית לסיום המלחמה, משמע, הם מתנגדים למה שנקרא "המתווה הישראלי". להערכתי הפער בין שני הצדדים - חמאס וישראל - לא ניתן לגישור.
ממשלת ישראל בלי המחנה הממלכתי הציבה את המטרות הצבאיות של המלחמה לפני הכול - על חשבון החזרת החטופים. לי נדמה שהיה כך גם לפני עזיבת המחנה הממלכתי, וזה אולי הגורם הראשי שהביא לפרישתה מהממשלה. מסתבר שאפשר לשקר לבני גנץ חלק מהזמן אבל אי אפשר לשקר לו כל הזמן. ישנו שבר עמוק בחוזה שבין מדינת ישראל לבין אזרחיה. הערבות ההדדית שהיא חלק מרכזי באתוס הישראלי הולכת ונעלמת. רבים מהדור הצעיר שעזבו את המדינה או שוקלים לעזוב אותה נתונים.
בהתלבטות הכה רצינית הזאת, בין היתר, בגלל ההרס של ערך הערבות ההדדית. מה מאפיין אותנו כמדינה שכ-80% מהציבור שלה תמך בעסקת שליט? מה מאפיין אותנו כישראלים? הסולידריות החברתית, ההתגייסות של החברה האזרחית אחרי ה-7 באוקטובר, והידיעה והאמונה שאנחנו לא מפקירים חייל (או אזרח) בשטח האויב. מה קורה כאשר הממשלה שלנו מחליטה להקריב את החטופים על מזבח ניצחון צבאי דמיוני? אולי אנחנו כבר לא מה שחשבנו על עצמנו.
הכותב היה המתווך בעסקת שליט