בשמונת החודשים האחרונים, אלפי סטודנטים ללימודי הנדסאות גויסו לשירות מילואים ארוך כדי לסייע בלחימה. הודות לכלים שרכשו במהלך לימודיהם, הם מסייעים לתחזוקת מערכות תקשורת, חשמל, רובוטיקה, מחשוב ועוד. אלו אנשי מקצוע שמומחיותם מהווה את קיר הברזל של הטכנולוגיה הצה"לית, וחשיבותם המכרעת הוכחה במלחמה האחרונה.
נתניהו ילמד מטעותו הקודמת? אלה הדברים שרה"מ צריך להגיד בקונגרס
שלום מנחם נפל באסון ברפיח; צור אברהם נהרג מקריסת בניין ממולכד
חוסן לאומי איננו רק הלוחמים, אלא גם מי שמאפשרים בזכות מקצועיותם והידע שלהם את תפקודן התקין של המערכות הצבאיות והאזרחיות. כאן בדיוק משתלבים ההנדסאים, אם בלחימה ואם ביצירת הביטחון הטכנולוגי בתעשייה.
החודשים האחרונים רק מחדדים את הצורך בחיזוק תעשייה כחול־לבן המבוססת על ידע ישראלי. כבר היום יש פרויקטים, דוגמת השלמת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים ואחרים, שקידומם נתקע במשך חודשים בשל התלות באנשי מקצוע זרים שלא ממהרים להגיע לישראל.
ככל שנשכיל לפתח את ההשכלה הטכנולוגית הישראלית ונחזק תעשייה משגשגת בתחומי הטכנולוגיה, המזון ובכלל תחומי החיים - כך נמנע מצב של שיתוק טכנולוגיות כאלו או אחרות בשל סירוב אנשי מקצוע זרים להגיע לכאן בימי מלחמה וחירום.
במשך שנים רבות הוזנחה ההשכלה הטכנולוגית אף שתרומתה לצמיחה ולפריון המשק בלתי ניתנת לערעור. מדובר בתחום מעשי, חיוני עד מאוד, המשפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו, בשגרה ובמיוחד בחירום. את ההנדסאים בוגרי המכללות הטכנולוגיות ניתן למצוא בכל תחומי העשייה - מהנדסאי בניין המנהלים את הליכי הבנייה, דרך הנדסת מכונות, רכב, חשמל, אלקטרוניקה, מכשור רפואי, לצד תחומי תכנון, תקשורת ושיווק.
למרות החשיבות העצומה של מקצוע ההנדסאי, מדינת ישראל סובלת ממחסור בהנדסאים. ברפורמה האחרונה שעסקה בהשכלה הטכנולוגית ואושרה ב־2018, קבעה הממשלה יעד ראוי וברור – הכשרת כ־15 אלף הנדסאים בוגרים מדי שנה שישתלבו בשוק העבודה, מכסה שעל פי הרפורמה היה צורך להגיע אליה החל מ־2023. בפועל, נכון לסוף שנת 2023, מספר ההנדסאים שהוסמכו עמד על כעשרת אלפים בלבד. מאז המצב לא השתנה לטובה.
הסיבה נעוצה במיתוג בעייתי של ההשכלה הטכנולוגית, שעדיין נתפסת אצל רבים בקרב מקבלי ההחלטות כ"נחותה" מתחומי דעת אחרים היות שאינה תואר אקדמי. הסתכלות שגויה זו גוררת אפליה מתמשכת שבאה לידי ביטוי בפערי תקצוב, בניסיון לפגיעה בסמכויות ההנדסאי ובדחיקת המכללות הטכנולוגיות לעומת מקבילותיהן האקדמיות.
אפליית ההשכלה הטכנולוגית לא פוגעת רק במכללות הטכנולוגיות או בעוסקים בתחום. היא פוגעת באופן ישיר, מהותי ועמוק בחוסן הלאומי, בכלכלה הישראלית ובכל אזרחי ישראל. בסופו של דבר, כולנו צריכים הנדסאים שיתכננו תשתיות מותאמות למציאות הדינמית, יתפעלו מכונות ותוכנות מורכבות, ינהלו מערכות של אנרגיה וגז טבעי, כמו גם מערכות צבאיות ושלל אמצעים טכנולוגיים שמשמשים את לוחמינו.
הזלזול בהשכלה הטכנולוגית הוא שריד של העולם הישן. לבוגרי המקצועות הטכנולוגיים יש תרומה מכרעת לתעשייה הישראלית, לפריון המשק ולחוסן הכלכלי־חברתי של ישראל. תרומה שמתגלה עכשיו במלוא עוצמתה גם בהיבט הביטחוני וגם האזרחי.
על ממשלת ישראל להציב בעדיפות עליונה את ההשכלה הטכנולוגית ולהקצות לה משאבים ראויים, למען ביטחונם, עתידם ורווחתם של אזרחי ישראל.
הכותבת היא יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית להנדסאים באריאל