נדמה, כי בימים אלה גם נתניהו וגם ביידן שוברים את כללי המשחק בכל הנוגע ליחסי החוץ בין ישראל וארה"ב וגם את כללי ההגינות והדיפלומטיות ששררו שנים בין מנהיגי שתי המדינות.
במשך שנים, מתקיימים יחסים מיוחדים בין ישראל וארה"ב, ובין מנהיגי המדינות. גם אם היו אי-הסכמות, היה הסכם ג'נטלמני שהדברים נשארים, למעט במקרים חריגים במיוחד, בחדרי-חדרים. והנה, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נדמה שאנו נמצאים בעולם שונה עם כללים אחרים. נשיא ארה"ב ביידן נשא לאחרונה נאום שקשה להפריז בחשיבותו בהתייחס להצעת ישראל לעסקה שתביא לשחרור החטופים והפסקת המלחמה.
זה נאום שברור שפונה לאזרחי ישראל בניסיון להפעיל לחץ ציבורי שיביא להסכמת הממשלה לקדם את העסקה. למרות חשיבות הנאום, פורסם כי לשכת רה"מ נתניהו עודכנה רק כשלוש שעות לפני הנאום עצמו; גם המועד שנבחר, יום שישי לפנות ערב בואכה כניסת השבת, בעייתי מבחינת רה"מ נתניהו. במקביל, פורסם כי ראש הממשלה נתניהו הוזמן לנאום בקונגרס – תרגיל שכבר עשה בשנת 2015 וזכור לרבים כהופעה שפגעה בנשיא הדמוקרטי המכהן דאז, ברק אובמה.
אלה רק שתי דוגמאות, מאז ה-7 באוקטובר ישנן כמובן נוספות. אך ההתנהלות הנוכחית של שני הצדדים מציגה "משחק" דמוקרטי-תקשורתי חדש ונטול כללי נימוס בין שתי ידידות, כאשר כל צד הולך לשחק במגרשו של היריב. שני המנהיגים החליטו לדבר ישירות עם העם האחר, תוך שהם פוגעים במנהיג האחר. אלה דברים שלא היו נהוגים בעבר, וכבר ברור שהכפפות הוסרו; הבעיה היא שהמצב הנוכחי יכול להביא לפגיעה משמעותית ביחסי שתי המדינות.
חשוב לזכור - כשם שלנתניהו יש אינטרסים פוליטיים, גם לביידן יש אינטרסים פוליטיים משלו, בוודאי כאשר הבחירות לנשיאות ארה"ב בחודש נובמבר מתקרבות מאוד. האינטרסים של ארה"ב, הם לא בהכרח האינטרסים של הנשיא. לכן, גם כאשר נשיא ארה"ב מציג את עמדתו באופן ישיר לציבור בישראל, ובכך מותח ביקורת מרומזת על נתניהו, הרי שאותה הביקורת תקפה גם כלפיו באותה המידה.
בשורה התחתונה, שני המנהיגים בחרו דרך התנהלות, שרק צריך לקוות שלא תהיה לה השלכות על היחסים בין במדינות אחרי המלחמה. אני לא מקל ראש במי שטוען כי גם לארה"ב יש אינטרס ביחסים החמים איתנו (יציבות במזרח התיכון, למשל, היא אינטרס אמריקאי ובינלאומי ולא רק ישראלי); ועדיין, ארה"ב היא מעצמה עולמית, כמעט הגמוניה עולמית, וישראל היא מדינה קטנה (ורעשית מאד יחסית לגודלה). לכן, בתור הצד ה"נחות" במשוואה, יש רק לקוות כי כללי המשחק הנוכחים ישאירו אותנו עם כמה שפחות "צלקות".
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומומחה בניהול משברים