זה היה בכל מהדורות החדשות והאולפנים - חזבאללה הפעיל כטב"מים/רחפנים שצילמו באין מפריע שורה של אתרים אסטרטגיים בחוף הצפוני, הבולטים בהם בסיס זרוע הים בחיפה, נמל חיפה ומתקן תעשיות צבאיות.
הנושא נדון אצלנו תחת השאלה איך פעל כלי טיס עוין במשימת איסוף מודיעין מעל שטח ישראל ומעל אתרים אסטרטגיים מבלי שיורט. צה"ל העניק תגובה לאקונית לפיה כלי הטיס אותר ונעקב והיות ששהה מעל מרחב רווי באוכלוסייה אזרחית, הוחלט שלא לשגר מיירט (זה הזכיר את אירוע בלון התצפית שניתק ממקומו והתרסק בשטח לבנון מבלי שצה"ל נקף אצבע כדי להרוס אותו כליל בטרם ייפול בידי אנשי חזבאללה).
החות'ים טוענים: הטבענו ספינה יוונית בים האדום | צפו בתיעוד
כנס מחאה בצפון: "רוקדים לפי החליל של חיזבאללה"
אפשר לדון בשאלה איך זה קרה, מה הייתה שרשרת ההחלטות ואיך מתרגמים זרועות האוויר והים ויתר הגורמים את הלקחים למוכנות מבצעית משופרת בעתיד לאירועים כגון זה. מניח שדיון כזה יהיה משותף לרוב הפרשנים שהעמיקו באירוע שכולם גם יסכימו בנשימה אחת כי חזבאללה מעז יותר אבל אינו מעוניין להיכנס למלחמה בעיתוי הנוכחי וכי אין לפתוח במלחמה על אירוע מסוג זה.
אבל, מעניין יותר בעיניי דווקא לקפוץ לרמה האסטרטגית ולבחון האם בכל זאת ניתן להפיק איזשהו רווח לישראל מהטיפול המבצעי הכושל זה. דווקא אירוע כזה, שאינו מתקפה באש של חזבאללה ושעיקרו הוא מעל מתחמים אזרחיים וריכוזי אוכלוסין ישראליים - יוצר משהו חדש ששווה להרחיב עליו את הדיבור ואולי באמצעותו ישראל יכולה ליצור משוואה חדשה.
כזכור, אני טוען בעקביות כי הזירה הצפונית מורכבת משחקן נוסף שלא מוזכר כמעט ע"י ישראל ונותר מחוץ לתמונת המלחמה. השחקן הזה מעניין מאוד את מדינות המערב ובראשון ארה"ב, אך מעניין גם את חזבאללה שזקוק לו כדי להוסיף לפעול "מתחת לרדאר" כשרוב האחריות אינה עליו והוא אינו משלם מחירים - לשחקן הזה קוראים מדינת לבנון. את מדינת לבנון חובה עלינו לשרבב לתוך השיח על הזירה הצפונית כמעט בכל הזדמנות, ולא כשחקן משני אלא כשחקן הראשי שנותן אכסניה ומאפשר משטחו פעילות עויינת נגד ישראל הנוגדת את החוק הבינ"ל.
המטרה: ניצול המצב האסטרטגי, הכלכלי והפוליטי הקשה בלבנון על מנת להגביר משמעותית את הלחץ של מדינת לבנון ושל הציבור הלבנוני נגד חזבאללה, באופן שהסיכון למעמדו הפוליטי והחברתי במדינה והשיח המתגבר נגד פעילותו מסכנת האזרחים והמדינה, ייאלץ אותו לרסן את האש ולהתחיל לתהות האם מלחמה בלבנון תשרת או תפגע באינטרסיו הפנים לבנוניים.
חיוני שהשיח מול לבנון יהיה חכם ללא שימוש באש, אך כזה שמגביר את המתח והחשש במדינה הרעועה בלאו הכי, מפני פעילותו של חזבאללה. יש הרבה צעדים בינלאומיים, כלכליים ותודעתיים שניתן לנקוט מול לבנון, ואירוע כמו אירוע הצילום מהאוויר בשטח ישראל דווקא משרת אותם ומעניק לגיטימציה להתחיל בהם. לכן, אסור בראייתי שנסתפק רק בתחקירים לאחר אירוע הצילום האווירי מעל חיפה, אלא חיוני שמדינת ישראל תשתמש באירוע, דווקא בגלל היותו מול תשתיות אזרחיות ואזורים מאוכלסים, כדי שישרת את ההיגיון האסטרטגי שפורט לעיל.
במובן הזה נכון ליצור משוואה חדשה (ולהקפיד עליה) לפיה - כל פעילות מול אזרחים, תזכה לפעילות דומה מול מדינת לבנון. בהקשר הספציפי של האירוע האחרון (וחבל שזה לא בוצע כבר היום) – נכון היה שישראל תשחרר סרטון דומה מצילומים מעל לבנון המפרט תשתיות אזרחיות חשובות של מדינת לבנון בבירות ובערים חשובות נוספות (ואפשר גם תשתיות חזבאללה שבקרבתן) עם הכיתוב המתאים. להערכתי, הדבר יחדד מאוד את המתח בקרב הציבור הלבנוני ויפתח בשיח פנימי בלבנון שהוא טוב לישראל, יחד עם יצירת משוואה חדשה מול חזבאללה.
כך ניתן יהיה, לצד ההתבוססות בתחקירים, למנף את האירוע ולהתחיל להפוך לימון ללימונדה בשיח מתוחכם שאינו באש המערב גורם שלישי חשוב שלכולם אכפת מאוד לשמור על שלמותו וזו הסיבה שכמעט שלא מדברים עליו. מפציר במקבלי ההחלטות בישראל – תנו לזה סיכוי – אמצו את ההיגיון האסטרטגי החדש הזה, קבלו החלטה, תנו הנחיות ונתחיל לראות את ההשפעה הפנים לבנונית.
סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים