לאחר פסק הדין של בג"ץ שפורסם היום (שלישי), הקובע כי בשל היעדרו של חוק המסדיר את השתמטות החרדים, חלה עליהם חובת גיוס כמו כל חילוני או בן ישיבה מהציונות הדתית, הציבור החרדי הבין כי הוא ייאלץ ללכת לחקיקה שתסדיר את גיוס החרדים לשורות הצבא.
עם זאת, החרדים לעולם לא יסכימו לגייס את כל בני הישיבות. ספק אם תהיה הסכמה ליותר ממספר אלפי חרדים בודדים שיתגייסו מדי שנה. לכן, צפוי שהחוק החדש, לאחר שיעבור, יגיע גם הוא לבג"ץ.
החלטת בג"ץ בנושא הגיוס: החרדים יכולים לבוא בטענות על פסק הדין רק לעצמם
מיד אחרי פסיקת בג"ץ: גורם בכיר במפלגות החרדיות בהודעה מפתיעה
ברמה העקרונית, לפני חקיקה ממשלתית יש לממשלה משוכה של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אותה היא צריכה לעבור. עם זאת, מכיוון שהממשלה סבורה כי היועמ"שית מתנכלת לה וצפויה לתקוע כל חקיקה עתידית בנושא, הוחלט להחיל את דין הרציפות על חוק הגיוס שעבר בכנסת הקודמת על ידי בני גנץ - ולערוך בו את השינויים לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
התרגיל הזה אמנם מנטרל את היכולת של היועמ"שית לתקוע את החוק בצינורות של מחלקת ייעוץ וחקיקה, אך הוא לא מנטרל לחלוטין את כוחה ביחס לחוק שיעבור.
במידה והממשלה לא תישמע להנחיות היועמ"שית בנוגע לחוק, היועמ"שית צפויה להגיש לבג"ץ עמדה לפיה יש לבטל גם את החוק הזה. העמדה כמובן תוגש במסגרת העתירות, שבוודאי יוגשו, נגד החוק החדש - במידה ולא תהיה חובת גיוס שוויונית.
שופטי בג"ץ ככל הנראה יקבלו את עמדת היועמ"שית באשר לחוק, תהיה אשר תהיה. לכן, כבר מעכשיו בשלב הליכי החקיקה, היועמ"שית מחזיקה בכוח גדול בנוגע לגיוס החרדים - ובשורה התחתונה, המתווה לגיוסם נתון בידיה.