משיחות שקיימתי עם קרובי משפחה ומכרים שפונו מבתיהם בתחילת המלחמה באותה החלטת פאניקה אנטי־ציונית שיצרה רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל, התברר לי כי גם היום, שמונה חודשים אחרי, הם אינם רואים תקווה כלשהי לחזרה לחיים נורמליים.
לא חזרה לחיי הקהילה הנהדרים שהיו להם לפני מחדל ה־7 באוקטובר, לא פתרון חינוכי הולם לילדיהם וגם לא רווחה למי שמתגוררים בחדר במלון, בלי גרם של פרטיות.
משרדי הממשלה ובראשם משרד ראש הממשלה מקימים מנהלות חדשות לבקרים וממנים פרויקטורים, אך שום שינוי לא מורגש בשטח. בזבוז כספי ציבור יש בוודאות בהקמת המנהלות השונות.
חלוקת ג’ובים למקורבי השלטון? יש ויש. עלות הקמת והפעלת מנהלת השיקום תגזול לפחות 10% מתקציב שיקום עוטף עזה למשל, כלומר שני מיליארד מ־20 מיליארד שיוקצו לכך (ומניסיוני ארוך השנים לא ימומשו).
מדובר במנגנון מיותר, מעיק ומטריד שעיקר עיסוקו יהיה בהנצחת עצמו ויהפוך לשק חבטות מוצדק לתושבי האזור שימשיכו לחיות כנוודים בארצם.
הגיע הזמן שממשלת ישראל תעסוק בתפקיד העיקרי שלה - ביטחון אישי | יורם דורי
״נסראללה נבהל״: המסר שקיבל מנהיג חיזבאללה בביירות
אני זוכר היטב את ימי ההתנתקות, אז הוקמה מנהלת סל”ע שהייתה אחראית הן על הסדרת מגורים זמניים לטווח קצר (באמצעות מלונות ובתי הארחה) והן לטווח ארוך (מגורים או דירות להשכרה למשך שנתיים).
המנהלת (איך לא) אף יצאה במסע פרסומי נרחב ויקר במדיות התקשורת השונות שכותרתו: “יש פתרון לכל מתיישב”. בקמפיין הפרסומי כמובן הצליחו, במעשים הרבה פחות.
בפועל, מקום המגורים של רבים מהמפונים לא היה מוכן בזמן (ובמקרים רבים אף לא הוסכם עליו עם אנשי היישוב), ורבים מהם נשארו בבתי המלון במשך חודשים.
בנושא הקרווילות באזור ניצן הבין ראש הממשלה שרון שהמשך ההסתמכות על משרדי הממשלה המופעלים על ידי המנהלת מוביל לפיאסקו והטיל את הקמת המתחם על מי שמסוגל לבצע במהירות - משרד הביטחון.
המשרד הפשיל שרוולים ותוך פרק זמן קצר הוקמה שכונת קרווילות שאוכלסה די במהירות במפונים. על אותה מנהלת ההתנתקות והטיפול במפונים נמתחה ביקורת קשה.
הביקורת באה גם מצד המפונים שהרגישו שנבגדו וננטשו על ידי המדינה וזכתה לחיזוק כאשר דוח מבקר המדינה קבע שהטיפול במפונים היה “מחדל גדול” והצביע על מספר רב של ליקויים ומחדלים בטיפול בהם.
חבל שמקימי המנהלות החדשות לא קראו את הדוחות על כישלון הטיפול בהחזרה לחיים נורמליים של מפונים באמצעות מנהלות וחלוקת תפקידים. היום, בשנת 2024, יש גורם אחד שמכיר ומבין את צורכי המפונים ועומד עמם בקשר רציף.
לא, אין זו לשכת ראש הממשלה וכנראה גם לא משרד ממשלתי אחר. רק המועצות האזוריות והמועצות המקומיות הן שיכולות לייצר פתרון הולם למצוקה הקשה של תושביהן.
נכון, העברת האחריות לשיקום ולבנייה המחודשת של קהילות יוצרות ומתפקדות למועצות האזוריות אינה מייצרת ג’ובים לפעילים וכנראה לא יהיה לה אפקט אלקטורלי (בהתחשב באוכלוסייה שפונתה מביתה), אך על הממשלה להעמיד את שיקום התושבים בראש סדר עדיפויותיה.
עוד תפקיד לאלוף בדימוס לא יחזיר את קהילות ראש הנקרה, חניתה, נחל עוז וניר עוז לחיים סדירים. שיקום תושבי עוטף עזה ועוטף חיזבאללה הוא משימה לאומית אדירה. משימות כאלו בוצעו תמיד בהצלחה אדירה על ידי הדרג המקצועי במשרד הביטחון.
אז נכון שיחסי ראש הממשלה עם שר הביטחון אינם מן המשופרים, אך נוכח גודל השעה על נתניהו לנסות ולהתעלות מעל שיקולים פנים־מפלגתיים צרים ולהטיל על משרד הביטחון להוביל את השיקום ביחד עם ראשי הרשויות (גם אם אלו אינם ידועים כתומכי מפלגתו).
הכותב שימש כיועצו של המשנה לראש הממשלה שמעון פרס בימי ההתנתקות