על רקע הסלמת המלחמה ברצועת עזה והחרפת העימות בצפון נגד חיזבאללה ואיראן, שממקדים אליהם תשומת לב עולמית, בלבנון מתחולל משבר כלכלי קטסטרופלי. מצב חירום קיצוני הנחשב לאחד משלושת המשברים הכלכליים הקשים והחמורים ביותר בעולם זה 150 שנה, כפי שטוענים בכירי הבנק העולמי.
התבוננות מקרוב אף מראה כי כישלון ממשלת לבנון להגיע להסכם סיוע עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וחוסר נכונותה לקדם את התאוששותה הפיננסית, עומדים בבסיס המשבר.
ואכן, פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב־2011 ומעורבותו של ארגון הטרור חיזבאללה בלחימה לצד משטר אסד, הובילו לקליטתם של כ־1.5 מיליון פליטים סורים בלבנון (שמנתה בזמנו כארבעה מיליון תושבים) ולביסוס אחיזתו ברחבי המדינה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
כל זאת, תוך השתלטות מכוונת והפיכתה באופן מגמתי, עקבי ושיטתי לבת־חסות איראנית, בדומה לסוריה. מהלכים אסטרטגיים אלה היוו נטל כבד על "ארץ הארזים", והם מקשים עד היום על תפקוד המשק, הכלכלה והפוליטיקה בלבנון.
מעבר למתחים הדמוגרפיים שנוצרו - שיבוש הסחר וההשקעות הזרות, שמהוות מקור הכנסה ויתרות מט"ח מרכזי בלבנון, בין היתר, נוכח הצמדת הלירה הלבנונית לדולר האמריקאי, עליית האינפלציה, ההאטה בצמיחה הכלכלית ומצוקתה הגוברת של האוכלוסייה, השפיעו רבות על המרחב הפוליטי.
שכן, שיתוק הממשלה והחרפת השחיתות בצמרת ההנהגה (בין השאר, נוכח חיזוק כוחו הצבאי והשפעתו הפוליטית של חיזבאללה, בעיקר לאחרונה).
מדובר בהעמקת הכאוס הפוליטי והקיטוב החברתי־עדתי במדינה (הכוללת 18 קבוצות אתניות־דתיות שונות) וניהול כלכלי־פיננסי כושל בעיקר מאז 2019 (שכלל בין היתר הטלת מסים על טבק, דלק ושימוש בוואטסאפ לצד העלאת ריבית דרסטית של 20%), הובילו לקיצוץ התמ"ג הלבנוני ב־40% ולהתפשטות העוני בקרב 80% מהאוכלוסייה.
משבר חובות חסר תקדים
חמור מכך, נוסף לגידול בממדי האבטלה, לקריסת הבנקים ולפגיעה בפעילות העסקית־מסחרית, בשירותים הציבוריים ובתשתיות האנרגיה (חשמל, מים ותחבורה) במדינה, חל פיחות של 98% בערך הלירה הלבנונית.
גם פרוץ משבר הקורונה ב־2020 שפגע קשות בענף התיירות (שמספק כ־40% מההכנסה הלאומית) והפיצוץ הקטלני בנמל ביירות באוגוסט 2020, שבמהלכו נהרגו 218 איש ולמעלה מ־7,000 נפצעו, גרמו טלטלה עזה וגלי הדף עצומים המורגשים עד היום.
לצד צניחה של 60% ביתרות המט"ח של הבנק המרכזי וזינוק חד בממדי האינפלציה בעיקר בתחום המזון ומוצרי הצריכה, שהגיעה באפריל 2023 ל־270%, לבנון סובלת ממשבר חובות מהגבוהים בעולם. משבר העומד כעת על 280% מהתמ"ג ועלול לנסוק ל־547% עד 2027, לפי דוח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית.
בראייה כוללת, שילוב קטלני בין כאוס פוליטי ושיתוק המערכת הפוליטית, משבר כלכלי־פיננסי עמוק, מצוקה חומרית ואובדן אמון ותמיכת הציבור, הוא מצב חמור ומסוכן ביותר המתקיים בלבנון, שעתידה, לוט בערפל.
לא רק שלא נראה כל פתרון באופק, אספקת הסיוע הבינלאומי (מצד ארה"ב, צרפת, הבנק העולמי וה־IMF) מותנית ביישום רפורמות רדיקליות שלהן כאמור מתנגדת הממשלה המכהנת (ארה"ב העבירה ללבנון סיוע פיננסי של 72 מיליון דולר ב־2023 וכן סיפקה לה סיוע צבאי בשווי של 3 מיליארד דולר מאז 2006).
מדינות ערב, בדגש על נסיכויות המפרץ, משהות אף הן את תמיכתן בלבנון נוכח התקרבותה לאיראן, בזמן שזו פועלת למינוף קריסת המדינה לצורך קידום האינטרסים האסטרטגיים שלה. היינו, לערעור היציבות הפוליטית, ריסוק הכלכלה והחרפת המצב הביטחוני, בעיקר בדרום לבנון, תוך ביסוס כוחה והשפעתה האזורית.
כל זאת, תוך איום ממשי על ריבונותה של "ארץ הארזים" וניצול המצב הכולל להסלמת המאבק בישראל. לא בכדי על רקע זה ובכלל, החליטו וושינגטון ופריז "לתאם מקרוב" ולהדק את שיתוף הפעולה ביניהן בנוגע ללבנון, כשממשלת קנדה אף הודיעה השבוע על פינוי 45 אלף אזרחיה מהמדינה.
בצל הסלמת המתיחות, כבר עתה ברור כי לבנון הקורסת שוב נמצאת בעל כורחה בחזית הסכסוך במזרח התיכון ומעורבת בעקיפין במלחמה ברצועת עזה.
יתרה מכך, נוכח מיקומה הגיאופוליטי והאסטרטגי במוקד הסכסוך הישראלי־פלסטיני והעימות בין ישראל לאיראן, וחרף האינטרס המשותף של אלה להימנע ממלחמה כוללת, בפועל מדובר במצב טעון ונפיץ ביותר העלול לצאת משליטה. כך גם סבור מפקד כוח יוניפי"ל (UNIFIL) בלבנון, ארולדו לזארו, שטען כי "הסיכון להסלמה הוא אמיתי מאוד".
הביטחון התזונתי בסכנה
מדוח שפרסם משרד ראש הממשלה הזמני נג'יב מיקאטי אף עולה כי עלות העימותים בדרום לבנון מגיעה ליותר ממיליארד דולר. מעבר לשריפת מאות אלפי דונמים חקלאיים ולאובדן הכנסתם של כ־75% מהחקלאים המקומיים, פגיעה במגזר החקלאי, המהווה 80% מהתמ"ג המקומי של דרום לבנון, היא קריטית לכלכלה הלבנונית.
מדובר בפגיעה המחריפה את משבר המזון וחוסר הביטחון התזונתי במדינה המתפוררת, כפי שעולה מדוח שפרסם האו"ם. כמו כן, מנוסתם של יותר מ־90 אלף תושבים לצפון המדינה והצטרפותם לכ־200 אלף פליטים פלסטינים ו־1.5 מיליון פליטים סורים, כאמור, ובהם אלפי מסתננים משורות חיזבאללה, המתגוררים באזור ביירות ועמק הבקעה – מטילות צל כבד נוסף על תפקוד המדינה, כמו גם על תפקוד הצבא הסובל ממגבלות תקציב חמורות.
בראייה גיאופוליטית רחבה, ללא ספק מדובר בנקודת זמן קריטית עבור לבנון ועתיד האזור כולו. שכן, על אף ממדי המשבר וההרס במדינה וחרף הפגיעה המסיבית של ישראל בכוחות צבא, בתשתיות, במתקנים ובאמל"ח של חיזבאללה, ארגון הטרור ממשיך לתקוף אותה ביתר שאת.
הוא גם מקבל תמיכה וסיוע אופרטיבי וכספי המוערך על ידי ארה"ב במאות מיליוני דולרים מדי שנה. כל זאת, הן מצד איראן והן מצד גורמים נוספים, ובהם הפזורה השיעית בלבנון, ארגוני צדקה בעולם המוסלמי ורשתות מסחר מקומיות ובינלאומיות בלתי־חוקיות שונות (לרבות סחר בסמים).
חיזבאללה מתמרן בין עמ
ועדיין - הזדמנות היסטורית
ללבנון – הנתונה במשבר קולוסאלי – אין שליטה מלאה על המדיניות הפוליטית־כלכלית וכן על "סדר היום" הלאומי שלה. על פניו מסתמן כי חרף ריבוי הקולות המאשימים לאחרונה את חיזבאללה ב"גרירת לבנון לסכסוך חיצוני" תוך הפיכתה ל"שדה קרב", מדובר בהזדמנות היסטורית הן עבור לבנון, הן עבור ישראל והן עבור הקהילה הבינלאומית לאחד כוחות, לאתגר את ארגון הטרור ולבלום את הידרדרות המצב הביטחוני.
החשש מפני התפוררות מוחלטת של "ארץ הארזים", מפרוץ מלחמת אזרחים נוספת במדינה ומהיגררות למאבק אזורי כולל – לרבות הצטרפות גורמים נוספים בציר ההתנגדות ובהם ארגוני טרור ומיליציות שיעיות פרו־איראניות בעיראק, בסוריה, בתימן ובירדן – הינו ריאלי וקרוב מתמיד.
לכן, דווקא בשעת משבר קשה זו, המהווה מבחן עוצמה ומנהיגות לרבים ממנהיגי העולם, יש להבין ולהפנים כי "אין ברירה". חרף הפערים העצומים בין שלל המדינות והשחקנים הלא־מדינתיים המעורבים במשבר המזרח התיכון, יש להגביר את המאמצים הבינלאומיים ולהגיע להסדר דיפלומטי שיבלום את קריסת לבנון.
קריסה כלכלית־פוליטית וביטחונית שבלימתה עשויה לעצור, או לכל הפחות לדחות, את התחזקות איראן והתפשטות ההשפעה ההרסנית שלה ושל זרועות הטרור הפועלות תחת חסותה.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי