השבוע הודיע המשטר בדמשק כי בכוונתו לשחרר ממילואים עשרות אלפי חיילים החל מיולי השנה בשלב הראשון, לאור העובדה שרוב הקרבות במדינה כבר הסתיימו. בהודעה של הצבא הסורי נאמר כי המטרה ברפורמה היא לשמור על מוכנותו של הצבא למלחמה, אך נראה כי התוצאה עלולה להיות בלתי צפויה ואף לשנות את אופיו ודמותו של הצבא הסורי כפי שהכרנו אותו בעשורים האחרונים.

משאית הותקפה בגבול סוריה-עיראק: "לוחם מיליציה פרו-איראנית נהרג"

רפורמה בצבא
החוק מ-1973 קובע כי כל גבר בן 18 חייב בשירות חובה של שנה וחצי עד שנתיים חובה ואז שירות מילואים ארוך הנתון להחלטתו של הצבא. כעת יש בצבא שלושה מרכיבים: מתנדבים (בהם גם נשים), סדירים ומילואים. במלחמת האזרחים איבד הצבא, בעקבות עריקות מסיביות ומוות בקרבות, כחצי מהחיילים דהיינו כ-300 אלף. בגלל המלחמה, נותרו בצבא בעיקר נאמני המשטר, רובם עלווים (העדה השלטת) ובני מיעוטים שאינם משתייכים לרוב הסוני (הסונים היו הרוב בקרב האופוזיציה).

בזמן במלחמה, נדרשו החיילים שנותרו בצבא להאריך את שירות החובה ונקראו למילואים של עד שש שנים, מצב ששרר עד לאחרונה. הרפורמה הצפויה שתתחלק לשלושה שלבים, תחל בתקופה מיולי הקרוב ועד אוקטובר 2025. בסופה יתקצרו המילואים בצבא הסורי לשנתיים בלבד. בשלב הראשון ישתחררו מהצבא כל מי שהשלים שנתיים שירות ומילואימניקים מגיל 40 ומעלה.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

חשוב לציין, כי לא מעט צעירים סורים ברחו מהמדינה לפני הגיעם לגיל 18, על מנת לחמוק משירות צבאי. צעירים אלה לא יכולים לשוב כי יגייסו אותם מיד. סקרים שנערכו בקרב פליטים סורים צעירים החיים בלבנון, עיראק, מצרים וירדן, העלו כי זו אחת הסיבות המרכזיות לסירובם של פליטים סורים לשוב לארצם.

אחת הסיבות לשינוי בצבא היא המשבר הכלכלי החמור. רפורמות נוספות בצבא קשורות לחסכון בהוצאות ע"י איחוד מספר חילות בעלי תפקוד או משימה דומה, כגון מנהלת התעבורה ומנהלת הרכבים.

הצבא הסורי, אחרי העשור המדמם של מלחמת האזרחים, שחוק ומרושש. הפתרון שמצא בזמנו אסד למחסור החמור בחיילים עלה לו ביוקר. איראן שלחה לעזרת המשטר הסורי עשרות אלפי לוחמים המאומנים ע"י משמרות המהפכה - מיליציות שיעיות מלבנון, עיראק, פקיסטן ואפגניסטן.

אך כידוע אין מתנות חינם. המיליציות השיעיות עדיין רובצות ברחבי המדינה ומקיימות שגרת אימונים, מציבות מחסומים ושולטות במעברי גבול ומקיימות מוצבים ובסיסי קבע. הידוע ביותר בבסיסים אלה הוא סיידה זיינב, מתחם קברה של נכדתו של הנביא מחמד, אתר שיעי חשוב בדרום דמשק, שהפך ל"דאחיה" של דמשק.

הסכנה הביטחונית – השתלטות איראנית
משנות ה-70 של המאה הקודמת, מאז הפיכתו של חאפז אל-אסד (אביו של הנשיא הנוכחי בשאר), עבר הנוער הסורי מסלול הכשרה פיזית ומנטלית, כהכנה לשירות סדיר: צופים לילדים במסגרת "טלאאע אל-בעת'" (חלוצי מפלגת הבעת'), תנועות נוער של המפלגה השלטת "שבאב א-ת'ורה" (צעירי המהפכה) לתלמידי חטה"ב והתיכון, גדנ"ע וקרוב לגיוס גם הכשרות צבאיות בפיקוח קציני צבא. אולם המוטיבציה לשרת בצבא הסורי נפגעה מאד במהלך מלחמת האזרחים, כתוצאה מדיכוי אלים של המחאות נגד המשטר ("האביב הערבי").

המוטיבציה היחידה שנותרה לשרת בצבא היא הישרדות. רוב המשרתים שנותרו בצבא היו מבני העדה השלטת העלווית שידעו כי תבוסה פרושה מוות בידי אנשי האופוזיציה האסלאמית. ב-2015 אמר הנשיא בשאר אל-אסד בנאום: "המולדת אינה שייכת למי שחי בה או נושא תעודת זהות שלה, אלא למי שמגן עליה".

אך הרפורמה החדשה בצבא שומטת את השטיח מתחת לכל הסיסמאות הלאומניות, כי הצבא הסורי עלול להפוך למעין לגיון זרים. המוטיבציה להתנדב נמוכה בקרב רוב האוכלוסייה הסורית, הסובלת ממשבר כלכלי חמור. חלק מהעדות אף מסרבות בעקשנות להתגייס ודורשות עצמאות, כגון הדרוזים בדרום המדינה.

הכורדים בצפון הקימו אוטונומיה עם צבא עצמאי משלהם. כעת המוטיבציה הגבוהה להתגייס נותרה דווקא בקרב אותן מיליציות שיעיות פרו-איראניות. אחרי חמש שנים יכול כל לוחם המשתייך לאותן מיליציות לקבל אזרחות סורית. מסלול ההתנדבות יסלול מעתה את הדרך להשתלבותם של אנשי המיליציות הללו לצבא הסדיר.

אם עד כה הם שירתו מחוץ למסגרת הצבאית ועדיין דובר על חזרתם לארצם ("פינוי כל הכוחות הזרים"), הרי שכעת יהפכו לחלק בלתי נפרד מהצבא הסדיר. יתר על כן, בעתיד יוכלו אנשי המיליציות אחרי גיוסם לצבא להתקדם בדרגות ואף להפוך לקצינים ולמפקדים. בשלב הבא הם אף עלולים לדחוק את רגלי הפיקוד המסורתי של הצבא מאז 1970 – בני העדה העלווית. כל התהליכים הללו יקשו מאד להתפטר מהנוכחות האיראנית במדינה.

מה בעצם עומד מאחורי הרפורמה בצבא הסורי? האם הסיבה היא המשבר הכלכלי החמור שאינו מאפשר עוד לתחזק את הצבא במתכונתו המסורתית? אולי מדובר בהיעדר מוטיבציה של העם הסורי וכישלון מוחלט של המאמץ הרוסי לשקם את הצבא הסדיר מאז 2016? אולי זהו ניסיון להשיב למולדת את בני ה-18, שלא יצטרכו עוד להתגייס ויוכלו לתרום לקידום כלכלתה של המדינה? ייתכן שזהו שילוב של כל הסיבות יחדיו.

דבר אחד בטוח: מעתה והלאה חשוב לעקוב אחרי ההתפתחויות בהרכבו של צבא הסורי, כי התנדבות מסיבית של אנשי מיליציות שיעיות עלולה להפוך את כל הצבא הסורי לעוד זרוע של איראן.

ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ירון מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC