הסבירות למלחמת לבנון השלישית גבוהה, והיא עולה מיום ליום. יש הסבורים שמלחמה מול חיזבאללה, וככל הנראה גם מול איראן, תהיה בשלב כלשהו בלתי נמנעת. אחרים חושבים שניתן לנטרל את האיום השיעי בחוכמה ובדיפלומטיות. אבל כולם מסכימים שמלחמה כזו, אם תפרוץ, תהיה מלחמה קיומית, עם פגיעות בנפש וברכוש בקנה מידה שמדינת ישראל מעולם לא חוותה.
המתחרות נותרו בהלם: הניצחון הנדיר של ערוץ 14
"חייבים עוד שטח": האלוף (במיל') עורר מהומה עם אמירה שנויה מחלוקת
זו מלחמה שתעמיד את עצם קיומה של המדינה בסיכון ממשי. בחירה אסטרטגית במהלך כזה של “הימור על כל הקופה" היא סבירה רק באם כל אחד מארבעת התנאים הבאים מתקיים:
- אין בנמצא אף אלטרנטיבה שהיא פחות גרועה.
- העם מלוכד מאחורי ההנהגה, מבין את מטרת המלחמה ואת העובדה שאין כל ברירה אחרת.
- הצבא מוכן וערוך מבחינת כוח אדם ומבחינת חימושים.
- ארצות הברית מגבה את המהלך, צבאית ומדינית.
כל אחד מהתנאים האלה הוא הכרחי, ופתיחת מלחמת חיזבאללה־איראן ללא אחד מהם היא צעד בלתי סביר בצורה קיצונית. בנקודת הזמן הנוכחית, אף אחד מהתנאים ההכרחיים הנ"ל אינו מתקיים.
לא ברור מה הטעם בנזק האדיר ששני הצדדים למלחמה יגרמו זה לזה, כאשר בסופו של דבר נגיע פחות או יותר לאותו הסכם שאפשר להגיע אליו כבר עכשיו. ביירות בהריסות תמורת תל אביב בהריסות זו עסקה גרועה לשני הצדדים.
חוסר האמון של רוב הציבור בישראל בהנהגה הפוליטית הוא חסר תקדים, כפי שמשתקף בסקר אחר סקר. הצבא שחוק עד דק מהמלחמה המתמשכת מאז ה־7 באוקטובר. יש גבול למה שאפשר לדרוש מהמילואימניקים שנפרדו ממשפחותיהם, הקפיאו קריירות ולימודים, ונלחמים כבר חודשים ארוכים בעזה ובצפון. רבים מהם חיים “על הקצה" כבר היום. אנו תלויים באמריקאים לחימוש ולתמיכה מדינית, אך הם, ובצדק, מתנגדים למלחמה שתהיה הרסנית ומיותרת.
למרות כל אלה, ישנה סבירות גבוהה שנתניהו יבחר לפתוח במלחמה כוללת מול הציר השיעי. הוא חש שהקואליציה שלו מתערערת, וייתכן שהוא ייבחר במלחמה כדרך לבצר את המשך שלטונו, ולו גם לעוד מספר חודשים. מלחמה כוללת תשכיח את חוק הגיוס וחוק הרבנים שמסכנים את הקואליציה שלו, ותזכה לתמיכה נלהבת של סמוטריץ’ ובן גביר (מלחמת גוג ומגוג? למה לא, אנחנו בעד!). קריאת נתניהו “להילחם בציפורניים" אולי משלהבת את הבייס, אך בפועל היא קריאה להתאבדות קולקטיבית.
ישנם מספר אישים בהנהגה, שרידי הליכוד הממלכתי והשפוי, שיכולים למנוע את התאבדותה של מדינת ישראל. כרגע כל אחד מהם עדיין עסוק בניסיונות להגדיל את סיכויו לרשת את נתניהו, אך אם לא יעצרו אותו מיד, לא תישאר מדינה לרשת. גורל המדינה נתון בידיהם. ברקת, אדלשטיין, דיכטר, כ"ץ - גלו מנהיגות. אם לא תמצאו את האומץ לעשות זאת עכשיו, הרי אתם שותפים פעילים בחורבן הבית השלישי.
הכותב הוא חוקר קבלת החלטות וראש המחלקה למימון באוניברסיטה העברית