אחד ממאפייני הכישלון בשבעה באוקטובר הוא שלמרות שהיה מודיעין טוב לגבי כוונות חמאס לפלוש באופן מסיבי ליישובי עוטף עזה ומעבר להם, הנחת היסוד של מערכת הביטחון נותרה בעינה - זה לא יקרה. לא יכולנו לדמיין כיבוש ותפיסת שטחים בתוך ישראל במתקפת חמאס סימולטנית. מדוע? מזה יותר מ־50 שנה ישראל פועלת בתנאי עליונות ביטחונית ולכן המערכות הביטחונית והפוליטית לא יכלו לדמיין מהלך צבאי של חמאס, שנתפס בעינינו כחלש, שיעמיד אותנו במצב של נחיתות.

הבה נחזור לדצמבר 1987 – פרוץ האינתיפאדה הראשונה. עברו כשבועיים לפני שמערכת הביטחון הפנימה שמשהו יסודי השתנה ביו”ש וברצועת עזה. הייתה זאת התקוממות אזרחית נרחבת שפרצה מתחת לאפם של שב”כ וצה”ל שהתמקדו בסיכול טרור, ולא ראו שמתחת לאפם מתפתח מרי אזרחי ספונטני שלא היה יציר כפיו של אש”ף, ורק חיכה לגפרור שיציתו.

במהלך הפגנת חרדים: רכבו של השר גולדקנופף הותקף  
אדלשטיין לא מוותר: "כשיש הסכמה רחבה אף אחד לא מבלבל את המוח עם מקצה שיפורים"

המחבלים בדרכם ליישובי העוטף (צילום :רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

החל מראשית 2023 מורגשת עלייה אינטנסיבית בפעילות הטרור הפלסטיני ביו”ש. המצב החריף מאז השבעה באוקטובר. מערכת הביטחון מייחסת את האסקלציה למעורבות איראנית, אולם אפשר כי נמנעים מלשים את האצבע על סיבה חשובה אולי אף יותר - האצת השתלטות על קרקעות פלסטיניות והקמה של מאחזים חדשים בחסות המדינה ובליווי הצבא וללא אכיפה מצד המנהל האזרחי.

הממשלה מבצעת סיכול ממוקד ברשות הפלסטינית כשהיא מסרבת להתיר לכ־90 אלף פלסטינים לעבוד בישראל ובכך מחריפה מאוד את מצוקת הקיום של הפלסטינים. בנוסף, הממשלה מונעת העברת כספים לרשות הפלסטינית המשמשים גם תשלום למנגנוני הביטחון הפלסטיניים החשובים לישראל בגין תרומתם לסיכול חמאס ביו”ש.

שוטרים פלסטינים  (צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
שוטרים פלסטינים (צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)

שב”כ וצה”ל מבצעים פעילות אגרסיבית בעיקר בצפון יו”ש ובטול כרם, תוך הגברת הסיכולים הממוקדים. כשמאז השבעה באוקטובר סיכול הטרור ביו”ש דומה לפעילות בעזה, כולל הרס תשתיות אזרחיות ולעתים תוך פגיעה במי שאינם מעורבים בטרור.

בתקופה האחרונה הועלתה האפשרות לפלישת מחבלים ליישוב הצמוד לגדר עם יו”ש. תושבי היישובים צמודי הגדר באזור השומרון טוענים שאינם מוגנים וחוששים מתרחיש השבעה באוקטובר. אלא שקיים פקטור אחד שלא מרבים לדבר עליו ומקטין לכאורה את הסיכוי לפלישה, והוא פרישת שב”כ ביו”ש וההנחה שייתן התרעה מראש. בנוסף, ההערכה היא שהמשך הסיכולים הממוקדים נותן מענה ביטחוני ואין כמעט סיכוי להפתעה אסטרטגית דוגמת השבעה באוקטובר.

מקרים של פעילות אלימה מצד מתנחלים, יחד עם המצב הכלכלי הקשה, עלולים לעורר רצון לנקמה כפי שלא היה בעבר. לכן, יש להגביר את היערכות היישובים צמודי הגדר, לא רק על ידי תגבור כיתות כוננות, אלא גם על ידי הצבת יחידות צבאיות ביישובים המאוימים. אסור להשלות כי שב”כ ייתן התרעה. למדנו כי אויבנו בוחן בסבלנות את חולשותינו ופועל כשהוא מזהה הזדמנות.

הכותב הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה, לשעבר בכיר בשב"כ.