אתם קולטים כמה אומץ צריך כדי להיות כאן איש או אשת חינוך? לבחור לקום כל בוקר, ללכת אל הגן או אל בית הספר ולקבל את פני התלמידות והתלמידים בחיוך. להתמודד עם המציאות שבה השגרה היחידה היא שאין שגרה. לנסות ולייצר איים של ודאות בתוך חוסר הוודאות שהחברה הישראלית נמצאת בו. לקחת אחריות על החוסן, על הלמידה, על היציבות בתוך טלטלה כל כך גדולה.
אך לצערי, כבר שנים שהיחס למערכת החינוך ולעובדיה אינו מכיר בחשיבותם. בציבוריות הישראלית אין שיח משמעותי על מערכת החינוך. מאז הקורונה עוברת מערכת החינוך תהליך של ״בייביסיטריזציה״, וההתייחסות אליה מוזכרת רק בהקשר של תפקוד המשק או מאבקי החופשות והשכר. כאילו שזו חשיבותה היחידה.
אך מערכת החינוך היא הרבה יותר מעוגן שמשמר יציבות ושפיות בחברה הישראלית. דווקא השנה ראינו כולנו כמה החינוך הוא עוגן חשוב ואסטרטגי במדינת ישראל. הבית והקהילה יצליחו להתקיים אך ורק היכן שיש מענה חינוכי לילדים. גם כאשר הקהילה מפונה, וגם כאשר היא מבקשת לחזור הביתה, מערכת החינוך היא ראש החץ ובלעדיה הקהילה לא מוכנה למעברים.
צמצום הפערים הוא אתגר שמערכת החינוך מתמודדת איתו כבר שנים, והשנה המצב הפך לחמור בהרבה כאשר חלק מהילדים מסיימים את שנת הלימודים בשגרה כמעט מלאה, ואילו ילדי הדרום והצפון חיים במציאות בלתי נתפסת ולמדו השנה באופן חלקי בלבד.
עכשיו, כשהשנה המורכבת הזאת מאחורינו והעתיד לא ברור, זה הזמן לפעול לטובת מערכת החינוך עם המבט קדימה. לאנשי החינוך יש כוח אדיר בידיים להשפיע ולקדם את מערכת החינוך. הם חייבים לקחת אחריות, להפסיק לחכות ולהתחיל לקדם תיקון יסודי של המערכת שכולנו מושקעים בה. להחזיר למערכת החינוך את החינוך.
מערכת החינוך מעצבת במידה רבה את הערכים, הזהות והאתוס של אזרחי ותושבי המדינה וכל זמן שמערכת החינוך במדינת ישראל מפוצלת למעשה לארבע מערכות חינוך נפרדות, זה ברור שאנחנו מגדלים את ילדי ישראל לחברה מפוצלת ומנוכרת. מערכת החינוך מסמנת את דמות הבוגר בהיבטים של ידע, ערכים ומיומנויות, אך בפועל מביאה לכך שבני ה־18, בוגרי מערכת החינוך, לא פוגשים זה את זה, לא מכירים זה את זה ומדברים שפות שונות.
המשימה שלנו היא להפוך את מערכת החינוך לכזו שלצד ראיית הפרט והקהילה, רואה גם את הכלל ובונה סיפור ישראלי משותף של חברה מלוכדת לכתחילה. במערכת חינוך שכזו המחנכים והמחנכות הם הדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על תהליך בניית הקומה הבאה של מדינת ישראל וחשוב לתת להם את הכוח ואת האקלים הארגוני לעשות זאת. רק כך נחזיר את האמון במערכת החינוך. רק כך נהפוך את החינוך בישראל למשמעותי ורלוונטי, כזה שיאפשר לבנות פה מחדש מדינה משגשגת ומצליחה.
הכותבת היא סמנכ"ל משרד החינוך לשעבר, כיום מובילת הנהגת החינוך של תנועת הרבעון הרביעי