בהודעה שערורייתית, מבישה ומחפירה שפורסמה ב־29 ביוני בחשבון ה־X הרשמי של משלחת האו"ם האיראנית, התפאר שגריר איראן באו"ם, אמיר סעיד איראוואני, באופן בוטה ואף גאה, בהבטחת ארצו "להשמיד את ישראל אם היא תתקוף את חיזבאללה בלבנון". אפשר להניח שאף אחד לא באמת הופתע מאמירה כזו של בכיר איראני, אולם מה שמפתיע ואף מזעזע הוא העובדה שההודעה המאיימת פורסמה בחשבון הרשמי של משלחת איראן באו"ם, ועל ידי לא פחות מנציגה הקבוע של איראן באו"ם.

על אף זאת, לא ניתן למצוא ביקורת כלשהי על איומיו של השגריר מצד מזכ"ל האו"ם גוטרש, שבידיו מופקדת לכאורה מגילת האו"ם למשמרת. הוא לא קרא לשגריר האיראני לחזור בו מאמירה המפירה את עקרונות היסוד העומדים מאחורי עצם קיומו של האו"ם. לא פחות מפתיע הוא שאף אחת מהמדינות המובילות את הקהילה הבינלאומית באו"ם לא מצאה לנכון לקרוא את האיראנים לסדר.

אחרי הופעתו הכושלת בעימות: ביידן ינסה להוכיח למושלים דמוקרטים כי הוא כשיר
פתרון למשבר? התפקיד המסתמן לבכיר מיו״ש שאיטליה סירבה לקבל כשגריר | פרסום ראשון

בהתחשב בהסתייגותו הידועה של גוטרש מישראל, הגובלת בעוינות גלויה של ממש על רקע המלחמה בעזה, אולי אין זה מפתיע שהוא ויועציו בחרו להתעלם מההצהרה האיראנית, אם באופן מקרי או אם במכוון. אך מגילת האומות המאוחדות, הבסיס לתפקודו של הארגון, מתייחסת במפורש בפסקאות המקדימות שלה לנחישותן של כל המדינות החברות באו"ם "לנהוג בסובלנות ולחיות יחד בשלום זו עם זו כשכנים טובים", ו"להבטיח, על ידי קבלת עקרונות והנהגת השיטות, כי לא ייעשה שימוש בכוח, אלא לטובת הכלל". מעל לכל, איראן מחויבת, יחד עם כל החברות באו"ם, "להימנע ביחסיהן הבינלאומיים מאיום או שימוש בכוח נגד שלמותה הטריטוריאלית או עצמאותה המדינית של מדינה כלשהי, או בכל דרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם מטרות האומות המאוחדות".

נראה שגוטרש בוחר באופן מביש להתעלם מההפרות הבוטות של אמנת האו"ם על ידי איראן. בעוד המזכ"ל ואנשיו מפגינים דרך קבע זריזות מדאיגה, ואף התלהבות ויעילות כשהם ממהרים לגנות את ישראל, גם תוך הסתמכות על נתונים כוזבים ומפוקפקים שמסופקים על ידי חמאס וגופי או"ם העוינים בגלוי את ישראל, כמו גם על דיווחים תקשורתיים מוטים, הם מעדיפים להעלים עין מהתנהגותה של איראן.

נראה שהתופעה הזאת מייצגת רכיב נוסף בהידרדרות של האו"ם, ובירידה דרמטית בכל אמינות ואפקטיביות שאולי היו לו בעבר. עובדה זו כשלעצמה מעלה את השאלה אם לאחר כ־80 שנות פעילות, לא הגיע הזמן שמעצמות רציניות ואחראיות (אם בכלל קיימות כאלו) תחשובנה מחדש על העיקרון של ארגון עולמי, לנוכח העובדה שהאו"ם נחטף לחלוטין ונלקח כבן ערובה על ידי אלה הנחושים להשמיד את הקהילה הבינלאומית המאורגנת במקום להגביר את יעילותה ונחיצותה. 

הכותב שימש בעבר כיועץ משפטי בכיר בלשכת היועץ המשפטי של האו"ם בניו יורק, כיועץ המשפטי של משרד החוץ וכשגריר ישראל בקנדה. כיום הוא מנהל את התוכנית למשפט בינלאומי במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA)