כפי שדווח בתקשורת בשבוע שעבר, טיסת אל על מוורשה, שהייתה בדרכה לתל אביב, לא הורשתה לתדלק לאחר שביצעה נחיתת חירום באנטליה בטורקיה, במטרה לפנות נוסע הזקוק לטיפול רפואי דחוף וחיוני. נראה כי עובדים טורקים מקומיים בשדה התעופה של אנטליה, בשל עוינות פוליטית שיצרה ההנהגה הטורקית, סירבו לתדלק את הטיסה לפני שהספיקה להמריא לישראל, למרות מצב החירום הרפואי שחייב נחיתה מאולתרת באנטליה ופינוי חירום של הנוסע החולה.
מהמעוז העוצמתי של חמאס לא נותר כלום: כתב "מעריב" בלב שג'אעייה
מטח כבד לעבר רמת הגולן: שניים נפצעו באורח אנוש
מבלי להיכנס למצב העניינים המצער והמר ביחסים המדיניים בין טורקיה לישראל, לרבות ההסתה המתמדת והמתפשטת נגד ישראל מצד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, פעולה פוגענית זו של רשויות שדה התעופה הטורקי באנטליה מצביעה על מספר הפרות מהותיות מצד טורקיה של מחויבויותיה המשפטיות והתעופתיות הבינלאומיות.
כמו כן, נראה כי קיימת עילה מספקת המאפשרת לחברת אל על לפתוח בהליכים משפטיים נגד רשויות שדה התעופה באנטליה בגין הנזקים וההוצאות השונים הכרוכים בהפרת אחריותם המקצועית, לרבות הסיכונים והסכנות הכרוכים הן למטוס והן לנוסעיו בצורך של אל על לחדש את הטיסה כדי למצוא מקום תדלוק חלופי.
נוסף לכך, התנהגות מגונה זו של העובדים בשדה התעופה באנטליה עלולה להצמיח תביעות נזיקין של נוסעים בודדים שנאלצו לסבול מספר שעות של עיכוב ואי־נוחות פיזית ונפשית בזמן שהאירוע המצער הזה התרחש.
תגובתו המיידית של ראש רשות התעופה האזרחית לשעבר, עו"ד נרי ירקוני, המאשים את טורקיה בביצוע מעשה בלתי נתפס וב"הפרה בוטה של הסכם התעופה הבילטרלי בין ישראל לטורקיה, שעדיין בתוקף", מהדהדת את חומרת האירוע.
אכן, אמנת שיקגו בדבר התעופה האזרחית הבינלאומית משנת 1944, כפי שעודכנה במהלך השנים ושטורקיה היא צד לה, קובעת כי המדינות "יספקו אמצעי סיוע לכלי טיס במצוקה בשטחן כפי שימצאו לנכון, ולהתיר, בכפוף לשליטת רשויותיהן שלהן, לבעלי כלי הטיס או לרשויות של המדינה שבה רשום כלי הטיס לספק אמצעי סיוע ככל שיידרשו בנסיבות העניין" (סעיף 25).
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, שהוקם על ידי האמנה, נדרש "להבטיח כי זכויותיהן של המדינות המתקשרות יכובדו במלואן וכי לכל מדינה מתקשרת תהיה הזדמנות הוגנת להפעיל חברות תעופה בינלאומיות" (סעיף 43(ו)).
ביחסי התעופה הבילטרליים בין ישראל לטורקיה, כפי שהוסכם בהסכם התעופה הדו־צדדי משנת 1953 ובהסכם החדש והמעודכן שנחתם בשנת 2022 (ישים אך טרם נכנס לתוקף), התחייבו שני הצדדים "להבטיח כי תינתן גישה ניטרלית ולא מפלה למתקני שדה התעופה ולכל השירותים הנלווים לחברות התעופה של הצד השני" (סעיף 13).
ברור כי יש חשיבות מיידית לבחון את ההשלכות המשפטיות של אירוע מצער זה על ידי כל הדרגים הרלוונטיים בשתי המדינות, ברשויות התעופה האזרחית שלהן, חברת אל על, שדה התעופה ועובדיה באנטליה, ונוסעי מטוס אל על שסבלו מהשפלה ואי־נוחות שנגרמו כתוצאה מהפעולות האימפולסיביות, השרירותיות והבלתי חוקיות בעליל של העובדים בשדה התעופה באנטליה בסירובם לתדלק את המטוס לאחר נחיתה במצב חירום.
הכותב שימש כיועץ המשפטי של משרד החוץ וכשגריר ישראל בקנדה. כיום עומד בראש התוכנית למשפט בינלאומי במרכז ירושלים לענייני חוץ (JCFA)